נוכח האמור לעיל סבורני כי שקילת אשמתם התורמת של הצדדים ומידת תום ליבם מעלה כי לשני הצדדים היה חלק בעובדה כי ההסכם ביניהם לא הועלה עלי כתב ולא עמד בדרישות סעיף 232 לצו. הרשות לא יצרה כלפי המבקש מצג שווא באשר לחיובה, והמבקש ידע היטב, כמי שעוסק במתן ייעוץ משפטי לרשויות מקומיות, כי הוא נוטל סיכון מסוים נוכח העדרו של הסכם העונה על דרישות סעיף 232 לצו. יחד עם זאת, המועצה אינה יכולה לטעון כי יש לקבוע כי עמדתה באשר לגובה שכר הטרחה שנקבע תתקבל ויהי מה, מאחר שהמבקש ידע על דרישות סעיף 232 לצו.
40. ומכאן, לתכלית שבבסיס סעיף 232 לצו ולתכליות הכלליות שבבסיס סעיף 31 לחוק החוזים. ברור כי חיוב המועצה בתשלום סכום כלשהו בגין השירותים שנתן לה המבקש משמעו הוצאת כספי ציבור שלא עברו תחת מנגנון הבקרה הקבוע בסעיף 232 לצו. יחד עם זאת, בתקציב המועצה לשנת 2000 תוקצבו ההוצאות המשפטיות של המועצה בסך של 200 אלף ש"ח (פסקה ד.5. לפסק דינו של בית משפט השלום), כך שאין לומר כי לא הובאה בחשבון עלות קבלת השירותים מן המבקש, אפילו באופן חלקי.
41. לבסוף, אבקש להתייחס להשלכות ההכרה בתביעתו של המבקש על התנהגותם של מתקשרים עתידיים. ברור כי הכרה בתביעה לשכר ראוי או לקיום חיוב חלקי, יוצרת תמריץ מסוים למתקשרים עם הרשות שלא להעלות את ההסכמות שבין הצדדים עלי כתב ושלא לכרות את ההסכם בהתאם לדרישות שבסעיף 232 לצו. כך יוכלו הם להעלות טענות לאחר מכן, מן הגורן ומן היקב, באשר להסכמות שנעשו עימם מתוך הנחה כי סך כלשהו ייפסק בסופו של יום לטובתם. מנגד, אי הכרה בתביעה לשכר ראוי, מתמרצת רשויות להתחמק מלהתקשר עם נותני שירותים או מבצעי עבודות בהסכמים על פי סעיף 232 לצו, באופן שיאפשר להן לטעון כי התמורה עליה הוסכם נמוכה מן התמורה עליה הוסכם בפועל. אף שיקול זה יש להביא במניין השיקולים.
42. שקילת מכלול הנסיבות, על רקע התכליות הכלליות עליהן עמדתי, ובפרט על רקע תכלית סעיף 232 לצו, מובילה לכלל מסקנה כי במקרה זה יחול הכלל לפיו לא יינתן צו קיום מלא המורה לרשות לשלם את התמורה בגין שירות שניתן על ידה, וממילא לא יינתנו פיצויים. באשר לחיוב המועצה בתשלום תמורה חלקית או בתשלום "שכר ראוי", סבורני כי בנסיבות המקרה, יש מקום לחייב את הרשות בתשלום כאמור, אך כי חיוב זה ייעשה בסכומים נמוכים מאלו שנקבעו על ידי בית משפט השלום, אשר לא נתן משקל להיות החוזה בין הצדדים חוזה בלתי חוקי, על המשמעויות הנלוות לכך כמפורט בהרחבה לעיל. כן יש לתת ביטוי לחלקו של המבקש באי כריתת הסכם העונה על דרישות סעיף 232 לצו. להלן אפרוט לפרוטות את התוצאות האופרטיביות של מסקנתי זו. כפי שניתן יהיה לראות, בחלק מן המקרים תמצא קביעתי זו את ביטויה כבר בקביעת השכר הראוי או גובה התמורה שעל הרשות לשלם למבקש, ובמקרים אחרים תמצא קביעתי זו את ביטויה במידה בה אפטור את הרשות מתשלום השכר הראוי שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי.