8. שני הצדדים טענו בנוגע לאיכות ביצועי התובעת - אין אנו נדרשים לטענות אלה, שכן איכות ביצועיה של מבצעת עבודה אינה רלוונטית לקביעה האם התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים.
9. טענות בנוגע לשדרנית ש.ת. - כל טענות התובעת בנוגע לגב' ש. ת. נדחות. התובעת העלתה טענות שונות בנוגע לתנאי העסקת גב' ש.ת. שהוכחשו על ידי מר פאר. לא הוצגה ראשית ראיה לטענות התובעת בנושא, לא להיקף עבודת גב' ש.ת., לא בנוגע לשכר ששולם לה ולא לטיב ההסכמות בין ש.ת. והנתבעת. גב' ש.ת. לא זומנה לעדות. ואף לא נתבקש אישור לזמנה בבקשה שהוגשה באיחור ניכר ונדחתה, ובנוסף, טענות התובעת פוגעות בפרטיותה של גב' ש.ת. שאינה צד להליך כאן.
10. התובעת העלתה טענות רבות בנוגע למכירת תכניות ורצועות שידור על ידי הנתבעת - לטענתה מכירת התכנית , היא שהובילה לניתוק היחסים בינה לבין הנתבעת. הנתבעת מכחישה מכירת תכניות על ידה. סעיפים רבים בכתב התביעה, בתצהיר התובעת, בחקירתה את מר פאר ובסיכומיה הוקדשו לסוגיה זו, התובעת אף פנתה בתלונה לרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה (נספחים ב' ו-ג' לתצהירה).
התובעת לא הציגה אף לא ראשית ראיה לביסוס טענותיה בנושא, גם בזמן שהייתה מיוצגת. התובעת טוענת כי שמעה על מכירת תכניות מאנשים שונים, איש מאלה לא מסר תצהיר ולא העיד בפנינו (ראו החלטה מיום 05.02.17 בבקשה לזימון עדים על ידי התובעת). התובעת מפנה לכתבות באתר אינטרנט ולדברים שנאמרו לה בנושא על ידי אנשים, שלא העידו בפנינו, אלא שזוהי עדות מפי השמועה לכל היותר.
בחקירה הנגדית של מר פאר שאלה התובעת: "האם אתה ביצעת את עסקאות מכירת התכניות"? מר פאר שאל: "איזה?" התובעת מוצאת כי שאלתו זו מעידה כי אכן מכר תכניות. אלא שמר פאר השיב לשאלת ההמשך: "גם אם יש פה תנאים מסחריים אני לא חושב שאני צריך לפרט תנאים עסקיים מסחריים כאלו, אם היו בכלל כאלו ואני לא מאשר את זה. זה לא קשור לתיק שבו אנחנו נתבעים" (ע' 18 ש' 15-11) הדברים אינם מוכיחים שתכנית כלשהי נמכרה על ידי הנתבעת.
יתרה מזאת גם אילו מכרה הנתבעת תכניות, בניגוד לחוק, הרי שאין בכך ללמד על קיומם של יחסי עובדת – מעסיקה בין התובעת לנתבעת.
ההלכות בנוגע לקביעה בדיעבד בדבר יחסי עובד-מעסיק
11. בתי הדין נדרשים מעת לעת להכריע לאחר ניתוק יחסים בין צדדים, מה היה מעמדו של מבצע עבודה. בדב"ע (ארצי) לא/3-27 עיריית נתניה נ' דוד בירגר, ג (1) 177 נוסחו הקריטריונים לאבחנה בין עובד שכיר לקבלן עצמי – זהו 'מבחן ההשתלבות' הכולל בתוכו מבחני משנה כמבחן השליטה והכפיפות, מבחן הקשר האישי ועוד. לאור השינויים שחלו בעולם העבודה, נוסח בבג"ץ 5168/93 שמואל מור נ' בית הדין הארצי לעבודה וגדעון אנג'ל נ (4) 628 'המבחן המעורב' אשר עוזר לאבחן עובד שכיר ממי שביצע עבודה כמשתתף חופשי. 'המבחן המעורב' "...מכיל בקרבו את מבחן ההשתלבות ומבחני משנה נוספים, כגון כפיפות או אופן הפיקוח על ביצוע העבודה; הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה; צורת תשלום השכר ואופן ניכוי מס הכנסה ותשלומים לביטוח לאומי ולמס ערך מוסף; ביצוע העבודה באופן אישי ועוד. עם זאת נפסק, כי מבחן ההשתלבות הוא המבחן המרכזי בתוך מכלול מבחני המשנה שמכיל המבחן המעורב וכי יש ליתן לו משקל נכבד במסגרת המבחן המעורב. מבחן ההשתלבות מצדו מורכב משני פנים, האחד חיובי והשני שלילי. במסגרת הפן החיובי, נבדקת השאלה האם מבצע העבודה משתלב בעסקו של נותן העבודה. ככל שהתשובה לשאלה ראשונה זו הינה חיובית, נבחן הפן השלילי של המבחן. במסגרת שלב זה של בחינת יחסי העבודה, נבחנת השאלה האם מבצע העבודה מנהל עסק עצמאי משלו". ע"ע (ארצי) 300021/98 טריינין – חריש, פד"ע לז 433 (2002).