27. התובעת טוענת כי כאשר חולקו לעובדי הרדיו כרטיסים להופעות היא קיבלה כרטיסים לתאטרון הקאמרי ולהופעת רמי קלינשטיין (תצהיר התובעת סע' 17). עם זאת ההופעה היחידה שהוזכרה בשמה היא הופעתו של רמי קליינשטיין.
הנתבעת מצידה טוענת, כי כרטיסים להופעות שניתנו לרדיו חולקו על בסיס "כל הקודם זוכה" בלי קשר לטיב מערכת היחסים, מר פאר אינו זוכר שחולקו אי פעם כרטיסים להופעת הזמר רמי קליינשטיין (תצהיר מר פאר סע' 42.3).
28. לטענת התובעת בכל שנה מילאה טפסים לשם קבלת תעודת עיתונאי (תצהיר תובעת ס' 16-15) לטענת הנתבעת התעודה הופקה על חשבון התובעת ( תצהיר מר פאר סע' 42.2) ואין היא מעידה על יחסי עבודה בין התובעת לנתבעת. התובעת לא הציגה כל אסמכתא לפיה אדם יכול לקבל תעודת עיתונאי רק באמצעות מעסיקו או רק בהיותו עיתונאי שכיר ולא הציגה ראיות בדבר הדרכים לקבל תעודת עיתונאי.
29. התובעת הצהירה כי קיבלה מפתחות לכניסה לתחנת הרדיו ושלט לפתיחת החניון, לטענתה רק לעובדים ניתנים מפתחות ושלט כניסה (סע' 20). לטענת מר פאר בתצהירו מתן אפשרות לחנות בחניון הנתבעת אינו מעיד על יחסי עובדת – מעסיק שכן החניה מיועדת לבאי ומבקרי התחנה (תצהיר מר פאר סע' 42.4). מר פאר לא התייחס בתצהירו לטענה שהתובעת קיבלה מפתחות ושלט וכי רק עובדים קיבלו את אלה, בחקירה הנגדית השיב תשובות מתחמקות לשאלות בנושא (ע' 20 ש' 23-14).
30. אין חולק כי הקשר בין התובעת לנתבעת היה רציף, ממושך וסדיר לכאורה יש בכך כדי להצביע על יחסי עובדת – מעסיק, אלא שעל פי עדותה שלה, לתובעת לא הייתה תלות כלכלית בנתבעת וכי פרנסתה מגיעה אליה מעיסוקה כיועצת. התובעת בתצהירה טענה כי "היתה קיימת תלות ביני לבין הנתבעת. חלה חובה עלי לשדר ולעמוד בזמנים (שידור חי) ועל הנתבעת היה לספק את שעת השידור ברדיו. אני ביצעתי את העבודה אך ורק במפעלה של התובעת" (כך במקור, הערת המותב), (תצהיר התובעת סע' 50 סיפא).
31. לסיכום פרק זה – מצאנו שהתובעת לא עמדה בנטל להוכיח כי התקיימו בה סימנים של עובדת שכירה. התובעת אמנם שידרה מאולפני הרדיו בשעות שנקבעו על ידי הרדיו, קיבלה שלט לחניון ומפתחות למבנה. התובעת הוכיחה כי השתתפה פעם אחת בהרמת כוסית לחג ובאותה הזדמנות קיבלה שי לחג בנסיבות שנותרו שנויות במחלוקת, לא הוכח שהתובעת השתתפה באירועים אחרים. במהלך שנות התקשרות רבות מדובר באירועים מעטים שאינם יחודיים בהכרח ליחסי עובד-מעסיק. התובעת לא הוכיחה שהיה פיקוח על תוכן שידוריה.
נזכיר כי להשתלבות במערך הארגוני, משקל משמעותי בקביעת טיב יחסי הצדדים. (דב"ע (ארצי) לא/3-27 עיריית נתניה נ' דוד בירגר, ג (1) 177; בג"ץ 5168/93 שמואל מור נ' בית הדין הארצי לעבודה, נ (4) 628). התובעת לא הוכיחה שהיא השתלבה במערך הארגוני של הנתבעת: היא לא עמדה לרשות הנתבעת בזמני כוננות, לא החליפה שדרנים אחרים, לא ביצעה משימות למעט שידור תכניתה בת השעה פעם בשבוע. התובעת העידה כי, להבדיל מעובדים, לא קיבלה עוגה ליום ההולדת וכן העידה כי לא היתה תלויה בנתבעת לפרנסתה. עוד העידה כי השידור בתחנה תרם להגדלת קהל לקוחותיה בעסק הייעוץ שבבעלותה.