"ש. מתי ידעת שדומב בקשיים.
ת. יש איתי כאן וואצפ שהוא שלח לי ב-1.5.15 נדמה לי בשעה 02:00. אני קורא את ההודעה: "חברים יקרים אני מצטער על כל מה שקרה. אין לי פנים להראות את עצמי בפני אף אחד. גרמתי לרבים מכם צער גדול מאוד שאני לא יכול לתאר למרות מחשבתי לעמוד ולהילחם על הדברים, קיבלתי בעצת חברים טובים ויקרים לעזוב את המדינה ולעבור לגור בארץ אחרת. אני מצטער על כל נזק שגרמתי לכל אחד מכם ומקווה שתמצאו את המקום לסלוח לי" "
(עמ' 47 לפרוטוקול הדיון) (ההדגשה שלי – ש.י.)
41. לדידי, לא ניתן, איפוא, לקבוע כטענת בני הזוג ליבמן כי בעצם ההתקשרות העסקית עם מי שבהגדרה, כעדותו של מר ניר, מצוי בקושי כלכלי כזה או אחר תוך קבלת בטוחה, אשר על פניה (רישום זכויות בפנקסי רישום המקרקעין) אינה מעוררת כל קושי, יש משום "חוסר תום לב", השומט תחת רגלי אקורד את ההגנות העומדות לה על פי דין.
42. מוטב היה, כך סבורתני, לו נמנעו בני הזוג ליבמן מלנסות להכתים את אקורד בכתם של העדר תום לב.
דווקא התנהלותם מחתימת הסכם המכר, אשר אינו אלא מצג שווא כלפי כולי עלמא, לרבות רישום כוזב בפנקסי רישום המקרקעין, דרך אי רישומה של הערת אזהרה לטובתם, אשר היה בה כדי למנוע הכשלתם של צדדי ג', לרבות אקורד, היא שמעוררת קושי של ממש ואינה ראויה לברכתו של בית המשפט.
נהיר הוא כי רישומה של הערת אזהרה בהתאם להסכם הסודי בסמוך לאחר רישום הזכויות על שם בני הזוג דומב היה בה כדי לשמש אותה נורת אזהרה לאקורד, כמו גם לצדדי ג' אחרים, ולמנוע הכשלתם על דרך הסתמכות על רישום שאינו נכון.
42.1 ליבמן, בנו של עורך דין פעיל בתחום המקרקעין (ראה עדותו של עו"ד אלכסנדר ליבמן בעמ' 10 לפרוטוקול הדיון), התקשה ליתן הסבר מניח את הדעת לעיכוב ברישום הערת האזהרה עד לחודש נובמבר 2014, עת נודע לו על רישומה של הערת אזהרה לטובת צים ואף לאחר מכן-
"ש. מדוע לא דאגתם באותו מעמד על חתימת ההסכם לרשום את הערות האזהרה?
ת. לא יודע להסביר. לא היה לי יעוץ משפטי אז"
(עמ' 35 לפרוטוקול הדיון) (ההדגשה שלי – ש.י.)
"ש. בזמן שהשבחת את הנכס, למה לא חשבת לרשום הערה לטובתך בטאבו?
ת. לא ידעתי שאני יכול לבד לעשות זאת. אם הייתי יודע שאני יכול לעשות זאת לבד, זה היה קורה הרבה הרבה לפני כן"
(עמ' 38 לפרוטוקול הדיון) (ההדגשה שלי – ש.י.)
"ש. יכול להיות שכל זמן שדומב היה בארץ, לא היתה לך בעיה עם זה כי אתה גר בדירה, לכאורה לא משלם לו שקל, אתה שלו ורגוע ופתאום הוא בורח ואתה מבקש את הבית בשבילך.
ת. זה היה נכון עד שראיתי את הערת האזהרה לטובת צים שאז התחלתי מולו תהליך, אחרי שביקשתי ממנו יפה ולא התייחס וחסם אותי שלא אוכל להתקשר אליו, נתתי לו זימון לבית דין של הרב קרליץ. תבעתי אותו בבית דין על הפרת חוזה. אם היית שואל אותי מה אני רוצה, אני רוצה את הבית חזרה. אני תבעתי על הפרת חוזה"
(עמ' 39 לפרוטוקול הדיון) (ההדגשה שלי – ש.י.)