"ש. בזמן שהשבחת את הנכס, למה לא חשבת לרשום הערה לטובתך בטאבו?
ת. לא ידעתי שאני יכול לבד לעשות זאת. אם הייתי יודע שאני יכול לעשות זאת לבד, זה היה קורה הרבה הרבה לפני כן"
(עמ' 38 לפרוטוקול הדיון) (ההדגשה שלי – ש.י.)
"ש. יכול להיות שכל זמן שדומב היה בארץ, לא היתה לך בעיה עם זה כי אתה גר בדירה, לכאורה לא משלם לו שקל, אתה שלו ורגוע ופתאום הוא בורח ואתה מבקש את הבית בשבילך.
ת. זה היה נכון עד שראיתי את הערת האזהרה לטובת צים שאז התחלתי מולו תהליך, אחרי שביקשתי ממנו יפה ולא התייחס וחסם אותי שלא אוכל להתקשר אליו, נתתי לו זימון לבית דין של הרב קרליץ. תבעתי אותו בבית דין על הפרת חוזה. אם היית שואל אותי מה אני רוצה, אני רוצה את הבית חזרה. אני תבעתי על הפרת חוזה"
(עמ' 39 לפרוטוקול הדיון) (ההדגשה שלי – ש.י.)
"ש. מתי ידעת על הערת האזהרה לטובת חברת צים.
ת. מנובמבר 2014. בשלב מסוים הערה זו נמחקה. צים זה אקורד. זו אותה חברה שהחליפה שם או חברת בת.
ש. בנובמבר 2014, שלושה חודשים לפני רישום הערה לטובת אקורד אתה מגלה הערה לטובת צים. למה לא רצת לכל מי שאפשר, לגדולי עורכי הדין בארץ להגיד להם שהדירה שלך משועבדת למישהו אחר.
ת. לצים לא היה משכון, רק הערת אזהרה, זה תמרור וזה לא נותן שום דבר. המשכון הגיע אחר כך ועבדתי גם כדי להוריד את הדבר הזה"
(עמ' 39 לפרוטוקול הדיון) (ההדגשה שלי – ש.י.)
42.3 עם זאת, נהיר כי הוא ער לתוצאות הקשות להן גרמה התנהלותו –
"לשאלת בית משפט
ש. אתה מבין את המשמעות המשפטית היום של המצב שבו לא נרשמו הערות אזהרה לפי ההסכם.
ת. כן.
ש. מה אתה מבין?
ת. אני מבין עכשיו שאם היתה הערת אזהרה הנתבעת 4 (צ"ל: "5" – אקורד) לא היתה כאן היום"
(עמ' 34 לפרוטוקול הדיון) (ההדגשה שלי – ש.י.)
"ש. אתה מודע לזה שיש לך בעיה עם זה שאקורד רשמה את ההערה לטובתה כשהנסח חף מכל הערה לטובתך.
ת. ברור שיש לי בעיה עם זה"
(עמ' 40 לפרוטוקול הדיון) (ההדגשה שלי – ש.י.)
43. בני הזוג ליבמן הוסיפו וטענו כי משכון הזכויות ורישום הערת אזהרה לטובת אקורד נעשו כמעשה מרמה והעדפת נושים.
לאחר בחינת הראיות כולן סבורתני כי טענה זו נטענה מבלי שהונחה לה התשתית הראייתית המתאימה ומשלא הוכחה כדבעי דינה להידחות.
44. באשר לטענת בני הזוג ליבמן לפיה המשכון בטל מהטעם שלא נרשמה משכנתא לטובת אקורד, הרי שבדין טענת אקורד כי מדובר בהרחבת חזית אסורה הואיל והטענה לא נטענה כלל בכתב התביעה והועלתה, לראשונה, בסיכומים.
אוסיף ואציין כי אינני סבורה שבמסגרת ההליך שלפניי יש מקום לדון ולהכריע בטיבן של הזכויות הקמות לאקורד מכוח הערת האזהרה והמשכון שנרשם ודי לעת הזו בקביעה כי בנסיבות כולן אין להורות על מחיקתן כפועל יוצא מביטול חוזה המכר.
45. בשולי פסק הדין אך לא בשולי הדברים מוצאת אני להעיר כי התוצאה אליה הגעתי - קבלת התביעה ביחסים שבין הצדדים לחוזה המכר, קרי ; ביטולו – מתחייבת, לדידי, בעת הזו לאור הוראות הדין והפסיקה הנוהגת.
עם זאת מעוררת היא אי נוחות של ממש ומצדיקה, כך סבורתני, לשוב ולהידרש לשאלה אם ראוי ונכון לאפשר העלאתה של טענה להיותו של חוזה "חוזה למראית עין" כטענת "חרב" להבדיל מטענת "מגן", זאת לאור כללים/עקרונות משפטיים, אשר קנו להם שביתה - "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה", "השתק" ו"מניעות".
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל –
א. דין התביעה ככל שעניינה מערכת היחסים שבין התובעים לנתבעים 1-2 להתקבל וכך אני מורה.
כפועל יוצא מורה כמבוקש בסעיפים 106.1 (סעד הצהרתי לפיו חוזה המכר בטל באופן שלנתבעים 1-2 אין כל זכויות בדירה) ו- 106.2 (רישום הזכויות בדירה על שם התובעים בכפוף למשכנתא הרשומה על הדירה) לכתב התביעה.
בשים לב לנסיבות כולן לא מצאתי לעשות צו להוצאות לטובת התובעים.
ב. דין התביעה ככל שעניינה בזכויות הנתבעת 5 (צד ג') להידחות וכך אני מורה.
רישום הזכויות בדירה על שם התובעים יהא בכפוף להערת האזהרה הרשומה לטובת הנתבעת 5 ורישום המשכון אצל רשם המשכונות יוותר על כנו.
התובעים ישאו בהוצאות הנתבעת 5 ובשכר טרחת עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪.
ניתן היום, כ"ו חשוון תשע"ט, 04 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים
שלומית יעקובוביץ