באשר לנכס ברחוב הברזל, הגב' סולימני מסבירה שקרן החוב מורכבת משלושה שיקים שחוללו בשיעור של 28,000 ₪ (הגב' סולימני מפרטת כי היה מדובר בחוב בגינו ניתנו חמישה שיקים, שניים מהם נפרעו ושלושה שיקים חזרו, ראו: עדותה בעמ' 13-14,18 לפרוטוקול). ביחס לחוב בעניין רחוב המסגר העידה גם כן, בפירוט (ראו: עמ' 15-16 שם).
יוצא אפוא, שניתן על ידי הגב' סולימני פירוט והסבר באשר לחיובים בתדפיס, המדובר בעדות סדורה וברורה, שהיה לה על מה לסמוך.
55. הנתבעים טוענים כי עזבו את הנכס, ולכן אין לחייבם בגין התקופה בה לא שהו בנכס. בהקשר זה טוענת התובעת, ובצדק, כי עזיבה של הנכס או הפסקת פעילות, אינם מחייבים מסקנה של העדר חזקה בהכרח. שהרי, החיוב בארנונה מתבצע על סמך דיווח של הבעלים או המחזיק בנכס. לשיטתה, החיוב נמשך עד שנמסרת הודעה, וכל עוד לא דווח על יציאה מהנכס, החיובים יושתו בהתאם לדיווח האחרון, ללא קשר לתוכן הסכם השכירות, תקופת השכירות, והמשך החזקה בפועל. עדות הגב' סולימני מתיישבת עם טענות התובעת (ראו פרוטוקול בעמ' 15, שורות 14-26). מחומר הראיות, לא ראיתי כי דווח לתובעת על חדילת החזקה, וכי התובעת לא פעלה בהתאם לדיווח (ראו בעניין זה גם את עדותו של מר צחי עדיקה, עמ' 32, שורות 17-27).
עולה אם כן, שכל עוד לא דווח על יציאה מהנכס, החיוב נעשה כדין, וראו סעיף 325 לפקודת העיריות לפיו –
"חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מחזיקם של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה".
56. סבורני, גם טענת הנתבעים לפיה שכרו רק נכס אחד ברחוב המסגר העלתה חרס; מר עדיקה צירף לתצהירו את הודעת הבעלים של הנכס, ממנה עולה שהנתבעים החזיקו בשלושה נכסים. כן העיד, שביחס לאחד מהנכסים, נרשם בהתחלה שטח גדול יותר, אך נתבעת 1 זוכתה בדיעבד ממועד תחילת החזקה, בהתאם למדידה ולדיווח של הבעלים (ר' עמ' 30-31).
גם הגב' סולימני העידה על החוב בנכסים ברחוב המסגר, והבהירה כי על שוכר נכס להודיע לעירייה כאשר הוא יוצא מהנכס (עמ' 15 לפרוטוקול, שורה 20).
57. לא זו אף זאת, לא נטען על ידי נתבע 3 כי לא ידע על החיובים, ועל כן נמנע מלהשיג עליהם, שהרי העיד: "פניתי פיזית ישבתי איתם ב 2014-2015 אחרי שהיה עיקול בבנק פעם ראשונה מאז החוב והלכתי לברר הסירו את העיקול ואז הבנתי את החוב..." (עמ' 45 לפרוטוקול שורות 1-2).