29. בנוגע לחוב, אכן צודקת התובעת כי הכלל שאין לנישום זכות לתקוף שומת ארנונה סופית. עם זאת, עת העירייה מגישה כתב תביעה, היא אינה יכולה לנקוב במספרים ללא כל הסבר. לא ניתן ללמוד מהמסמכים שצורפו לחומר הראיות, אילו חיובים חלו עובר להפסקת פעילות נתבעת 1, ומה לאחר מכן. בנוסף, לא ניתן ללמוד מהי קרן החוב ומהו חשבון הריבית.
30. אין לחייב את נתבע 3 בחוב נתבעת 1 בעילה של הרמת מסך ההתאגדות. יודגש, נתבעת 1 נוסדה ביום 22.08.2006, הנתבעת 2 הוקמה ביום 02.07.2008, בזמן שנתבעת 1 חיה, פעילה ונושמת. רוברט ביקש להרחיב את העסק לייצוג דוגמניות בעולם. על הטוען להרמת מסך להוכיח כי היה שימוש לרעה במסך ההתאגדות בהקמת החברות, ללא צידוק כלכלי, או שבעלי המניות רוקנו את החברה מנכסיה, בכדי להתחמק מתשלום חובות.
31. טענת התובעת כאילו נתבעת 1 לא שילמה כלל ארנונה, אין בה ממש, מאחר ואת הנכס ברחוב הברזל, החזיקה נתבעת 1 עוד משנת 2007. הגב' סולימני העידה כי שולמו כל התשלומים משנת 2007, ולגבי יתרת החוב שנותרה מיום 01.01.2009 ועד ליום 09.05.2009 נערך הסדר בו ניתנו לתובעת חמישה שיקים, שניים מהם נפרעו, והשאר חולל באי פירעון עד להגבלת חשבון החברה.
32. לגבי הנכס ברחוב המסגר, בסמוך לסיום החוזה ברחוב הברזל, עברה נתבעת 1 לפעול ברחוב המסגר. הנכס הוחזק מיום 15.02.2009 למשך כ- 11 חודשים. נתבעת 1 נאלצה לנטוש את הנכס בשל קריסתה. ועוד, המשכיר לא הסכים לקצר את תקופת השכירות. למרבה הצער, לא דיווחה נתבעת 1 לתובעת על עזיבת הנכס, אולם ברור כי לא הייתה חבה בגין התקופה שלאחר עזיבתה.
מדובר בכחמישה חשבונות דו חודשיים שלא שולמו החל משנת 2009, בשל קריסת נתבעת 1.
33. רו"ח פן בחר למסור תצהיר עדות ראשית, ולא חוות דעת מומחה על פי פקודת הראיות. אשר על כן, תצהירו הינו עניינים שבמומחיות. מדובר בעדות פסולה כחוות דעת מומחה, ויש להתעלם ממנה. תצהיר נועד למתן עובדות, ולא למתן חוות דעת של מומחה. אם הייתה מוגשת חוות דעת מומחה, יכולים היו הנתבעים לשקול להגיש חוות דעת נגדית.
34. טוענת העירייה כי רוברט נטל מנתבעת 1 את המוניטין שלה הנאמד בסך של 643,000 ₪, והעבירה לנתבעת 2, חברה שבשליטתו, ללא תמורה.
במקרה דנן, אין חולק כי לא עבר כל רכוש בין החברות, כגון כלי רכב, כספים, וכו'. העירייה טוענת להעברת מוניטין ותו לא, כאשר מוניטין יכולים להיות שווים כיום אלף ש"ח, ואילו בעתיד יכול שיהא שווים אפס. בענייננו, לא נעשתה מכירה של מוניטין לצד ג' בתשלום, אלא יש כאן ספקולציות של התובעת, ושל רו"ח פן, המניחות כי אם מוניטין היה שווה כסף בזמן מסוים, הוא יהיה שווה כן לנצח נצחים.
המדובר במוניטין של אדם אחד – רוברט, שעסקיו כשלו החל מסוף שנת 2006, ודוגמניות החלו לעזוב את הסוכנות, ובתוך כך מצאה עצמה מנתבעת 1 ללא לקוחות, וללא הכנסה, עד הגבלת חשבונות הבנק. קריסה זו הייתה איטית, ולא נראתה באופק במועד הקמת נתבעת 2.