ג. טענתו של האיש נגד מתן זכות הקדימה לאישה ברכישת הבית פורטה בסעיף 21(ה) לעיל.
ד. שאלה זו של זכאות, או אי זכאות, בת הזוג לדין קדימה בעת פירוק שיתוף בדירה משותפת, עלתה במלוא הדרה בתמ"ש (ת"א) 12712-07-16 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (החלטה מיום 2.2.17, כב' השופט יהורם שקד), תוך אזכור נרחב של ההלכה הפסוקה בנדון. שם נקבע, כי מרגע שניתן צו לפירוק שיתוף בתובענה שהגיש אחד מבני הזוג, אין תחולה למנגנון זכות הקדימה הקבוע בסעיף 101 לחוק המקרקעין,
--- סוף עמוד 40 ---
ועל בן זוג המעוניין לרכוש את הנכס, ליטול חלק בהליך ההתמחרות ככל משתתף אחר.
כן נקבע שם כי:
מימוש הנכס צריך להיעשות תוך התחשבות בזכות הקניינית של הבעלים הנוספים לממשו בתמורה הגבוהה ביותר שניתן;
עריכת התמחרות היא דרישה לגיטימית של בן הזוג, המבקש להשיא לא רק את חלקו בנכס אלא גם את חלקו של בן זוגו;
(ראה בענין זה גם החלטתי בעמ"ש (חי') 23541-01-17 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (9.8.17, סעיפים 99-101), שם התקבלה טענה דומה של בן זוג נגד זכות קדימה שניתנה לגרושתו ברכישת הדירה המשותפת).
ה. במקרה דנן ניתן צו לפירוק השיתוף בבית (סעיף 86 לפסק הדין).
משניתן צו הפירוק אין תחולה למנגנון זכות הקדימה הקבוע בסעיף 101 לחוק המקרקעין, ועל כל אחד מבני הזוג המעוניין לרכוש את הנכס, ליטול חלק בהליך התמחרות ככל משתתף אחר, ובכך להשיא את רווחיהם מזכותם הקניינית בנכס.
אין בנימוק שהציגה השופטת למתן זכות קדימה לאישה די בכדי לשלול מהאיש את השאת רווחיו מחלקו בבית תוך פגיעה בזכות קניינו.
כזכור (וכמצוטט בסעיף קטן (ב) לעיל) הנימוק היה יציבות בחיי הקטינות, שרגילות לגור ולהתחנך בקיבוץ וגרות בבית מאז היותן כבנות שנה וחצי.
לטעמי, אין די בנימוק זה בנסיבות המקרה דנן, בכדי להתגבר על זכותו של האיש להשיא את רווחיו מחלקו הקנייני בבית, מכל אחד מהטעמים הבאים:
· מצבו הכלכלי של האיש לאחר הקריסה הכלכלית שחווה בעסקיו בשנת 2001, גילו, השקעת כל משאביו הפיננסיים, לרבות פדיון זכויות סוציאליות, ברכישת הבית, הנכס היחיד שנותר לו, אינם מצדיקים ויתור על התמחרות במטרה להשיא את מחיר הבית.
· האישה כיום, לאחר קביעתנו לעיל, היא בעלת מחצית מהזכויות בבית. בכך ייקל עליה להשתתף בהתמחרות ולרכוש את חלקו של האיש בבית, ככל שחשוב לה להמשיך להתגורר בקיבוץ ולהטיב עם הקטינות, ללא צורך בזכות קדימה. בכך גם נטיב עם האיש שישיא רווחיו מחלקו בבית.