63. חוב לרשות השידור:
א. טען האיש לחוב בנדון בשיעור של 4,048 ₪.
ב. קבעה השופטת קמא בפסק הדין בנוגע לחוב נטען זה, כדלקמן:
"חוב לרשות השידור ע"ס 4,048 ₪ - לא הוצגו כל ראיות בנוגע לחוב זה בפני האקטואר ולא במסגרת תצהיר עדות ראשית, ממסמך ריכוז תיקי הוצל"פ לא ברור מתי נוצר החוב והטענה נדחית" (סעיף 127 לפסק הדין).
ג. בהודעת הערעור (סעיף 50) ובעיקרי הטיעון (סעיף 54) טען האיש כי עסקינן בחוב שנוצר בתקופה הקובעת, ולכן הוא בבחינת חוב משותף אותו הוא והאישה צריכים לחלוק.
לגרסתו של האיש מסמכים מתיק ההוצל"פ על אודות חוב זה צורפו כנספח ז' לסיכומיו, וכן נשלחו לאקטואר מסמכים המעידים כי מדובר בחוב אשר נצבר בין השנים 2009-2014.
ד. האישה טענה בהקשר לחוב זה בעיקרי הטיעון מטעמה (סעיף 45), וציינה כי לראשונה צירף האיש לסיכומיו סימוכין כמצויין בפסק הדין, שגם מהם לא נלמדו מהות החוב ומועד היווצרותו.
ה. המומחה שטרנפלד לא נחקר בחקירתו הנגדית בנושא החוב לרשות השידור ע"י בא כוחו של האיש.
ו. לאחר עיון בכל אלה סבורני כי יש לדחות הערעור על קביעת השופטת קמא בנוגע לחוב הנדון, מהטעמים הבאים:
--- סוף עמוד 58 ---
1. מטעמיה של השופטת קמא בפסק הדין.
2. מטעמיה של האישה בעיקרי הטיעון מטעמה.
3. לא הוכח ע"י האיש כי מסר או הגיש למומחה ו/או בית המשפט מסמכים מהם ניתן ללמוד על מהות החוב לרשות השידור ומועד היווצרותו.
נזכיר כי המומחה שטרנפלד לא נחקר על אודות חוב זה בחקירתו הנגדית, והוא אף לא ציין כי בחוות דעתו המקורית ו/או המשלימה ו/או בתשובותיו לשאלות ההבהרה מטעם האיש כי הוצגו או הוגשו לו מסמכים בנדון.
4. למעשה כל שצורף כנספח ז' לסיכומיו של האיש, היתה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב, כשהמבקשת היא רשות השידור, וסכום החוב הנטען הוא – 1833.51 ₪. לא ניתן ללמוד ממסמך זה על מהות החוב ותקופתו.
לתיק המוצגים שהגיש האיש בערעורו, צירף לראשונה, ללא קבלת רשות, את נספח ח', מכתב שנשלח לו ע"י רשות השידור בגין חוב אגרת רשות השידור לשנים 2009-2014. דא עקא שמסמך זה לא היה צריך להיות מוגש לראשונה לערכאת הערעור, כראיה חדשה בערעור, אלא היה צריך להיות מוגש בבית משפט קמא, שיבחן ויבדוק אותו. לכן צירופו של מסמך זה שלא כדין לראשונה לתיק המוצגים, אינו עוזר, ולא צריך לעזור לאיש בהוכחת טענת חוב זה.
64. חוב לעו"ד ניסים את כהן:
א. האיש טען לחוב בנדון בשיעור של 35,400 ₪.