26. כריכוז וסיכום ביניים של כלל האמור יוטעם- קיומם של דגלים אדומים, אין בו בכדי להוביל כשלעצמו להגבלת פעילות, אלא שאלו קשורים לשלב "הכר את הלקוח" ומדרוג הסיכון הכרוך בו, באופן אשר יוביל לנקיטה בפעולות להקטנת הסיכון ובראש ובראשונה פעולות בדיקת הלקוח והכרתו, לרבות תוך קבלת מסמכים. זאת ועוד, כחלק מהפעולות להקטנת הסיכון, רשאי התאגיד הבנקאי שלא לאפשר פעילות וכן, להורות על סגירת חשבון הלקוח ואולם, נקבע כי סירוב כאמור למתן שירות, יינקט רק כצעד אחרון ובכל מקרה משהתקיימו שני תנאים מצטברים, האחד- אי היענות של הלקוח והשני - יסוד סביר להניח כי הפעילות קשורה להלבנת הון או טרור.
החלטות התאגידים הבנקאים תחת "שבט ביקורתו" של בית המשפט;
27. כהשלמה לסקירה הנסבה על החובות המוטלות על התאגידים הבנקאיים, הגדרתן וגבולותיהן ובהינתן שהסעד נשוא התביעות הינו ביטול החלטת הבנק, קרי התערבות בהחלטתו, הנני מוצאת להתייחס בשולי הפרק הנורמטיבי, להלכות המשפטיות הנוגעות לביקורת השיפוטית המועברת על החלטות התאגידים הבנקאיים והתפתחות הלכות אלו, לאור השינויים כפי שחלו בחובות המוטלות על התאגידים הבנקאיים ובפרט לאור המתח והסתירות האפשריות בין חובות אלו.
בחלקו הראשון של הפרק הנורמטיבי, הדן בחובת התאגיד הבנקאי למתן שירות, הובהר כי בבסיס חובה זו, עומדים - הזכות הייחודית אשר הוקנתה לתאגיד הבנקאי למתן שירותים בנקאיים, פער הכוחות בין הלקוח לבין הבנק והיות השירות הבנקאי שירות חיוני. בהינתן הבסיס לחובה כאמור למתן שירות וכן, בשים לב לכך שעל התאגידים הבנקאיים הוטלה החובה לבצע תפקידים בעלי אופי וסממנים מנהליים-ציבוריים ובחלק מהמקרים הם אף משמשים שלוחים לביצוע מדיניות ממשלתית - נקבע מעמדם של התאגידים הבנקאיים כגופים "דו מהותיים" מעין ציבוריים [ע"א 1691/11 בנק לאומי למשכנתאות נ' רחל צוברי (15.12.15) (להלן: "פסק הדין בעניין צוברי"); ה"פ 11043-12-08 קפלן שיווק בשר בע"מ נ' בנק אגוד לישראל בע"מ (23/4/09) (להלן: "פסק הדין בעניין קפלן"); ה"פ (מחוזי נצ') 20680-02-13 צקר בונה הצפון לעבודות בניה ושיפוצים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (21.02.2013)].
28. ניתן לומר כי הקביעה ולפיה התאגידים הבנקאיים הינם גופים דו מהותיים- " אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ".
"הקוץ" - נובע מחובות המוטלות על התאגידים הבנקאיים כגופים דו מהותיים ובכלל זה חובת האמון כלפי לקוחותיהם, החובה לספק שירות וכן, החובות לנהוג בהגינות, בסבירות, בשוויון, במידתיות, לקיים הליך תקין אל מול הלקוחות והכל תוך קיום כללי הצדק הטבעי [ראו - פסק הדין בעניין צוברי; פרופ' ריקרדו בן-אוליאל דיני בנקאות (חלק כללי), עמ' 68-69; גלעד נרקיס ומירב מור חובות החלים על הבנקים (כרך א'), עמ' 266-268; ת"א (מחוזי ת"א) 60553-06-13 ג'וסטו עסקי מתכת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (7.8.2013); ת"א (מחוזי חיפה) 27289-11-13 ואיל כנען נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (19.01.2014)]. עוד מוטלת על התאגידים הבנקאים, כגופים דו-מהותיים החובה לפעול בשקיפות וזאת, כחלק מזכותו הבסיסית של הציבור בכל דמוקרטיה לקבלת מידע [בג"ץ 7793/05 אוניברסיטת בר-אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה ירושלים, סד(3)1].
אציין כי יש אף הטוענים שמעמדם של התאגידים הבנקאיים מצדיק את החלת המשפט הציבורי עליהם במישרין, כמו היו גופים ציבוריים ממש, כיוון שמעורבותם בחייו הפיננסיים של כל אדם במדינה היא כה עמוקה, עד כי לא ניתן לתאר אפשרות של ניהול ענייניו הפיננסיים של אדם ללא הבנקים [ראו- פסק הדין בעניין צוברי הנ"ל].