בדומה, נקבע בתיק אזרחי (מחוזי חי') 33211-05-15 א.י. איור בערעור מיסים נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל [פורסם בנבו] (9/10/15) כי אין ספק כי הבנק זכאי - ואף חייב - לדעת מי הוא הלקוח "האמיתי" שלו, מי הוא "העומד מולו", וכי יש חשיבות למתן מידע מדויק בזמן אמת לגבי זהות הלקוח, לרבות (כמובן) בעלי השליטה והמנהלים.
בהמרצת פתיחה (מחוזי-נצרת) 29308-03-15 בוסתן החרמון למסחר בערעור מיסים נ' בנק הפועלים [פורסם בנבו] (13.4.2015) (להלן: "פסק דין בוסתן החרמון"), דן בית המשפט המחוזי בנצרת, בהחלטת בנק בדבר סגירת חשבון הלקוח. במסגרת הדיון, הקדים בית המשפט ואבחן בין סירוב לפתוח חשבון מלכתחילה, לבין סירוב להמשיך ולהעניק שירות בנקאי לאחר שכבר נפתח החשבון. כך, לגישתו של בית המשפט המחוזי באותו עניין:
"כאשר מדובר בסגירת חשבון, אשר מתנהל במשך תקופה ממושכת (בענייננו החשבון מתנהל מזה כ-17 שנים), על הבנק להצביע על נימוקים כבדי משקל, המצדיקים סגירת החשבון. טעמים המצדיקים סירוב לפתוח חשבון, עשויים להיות בלתי מספיקים כדי לסגור אותו ולסרב להמשיך את ניהלו. במשך השנים בהם מתנהל החשבון נוצרים יחסי אמון ונאמנות בין הלקוח לבין הבנק ופקידיו, אשר נחשפים לפעילותו העסקית של הלקוח, למחזור העסקי שלו, ללקוחותיו, לתזרים הכנסותיו והוצאותיו ולאינפורמציה רבה אחרת, שיכולה להיות רגישה לשם המשך ניהולו של העסק. יתרה מכך, במהלך פעילותו של החשבון, מנפיק הבנק ללקוח פנקסי שיקים, שבאמצעותם הוא משלם לעובדים, לספקים, ללקוחות ולמוסדות שונים. סגירת החשבון והעתקת הפעילות לבנק אחר עלולה לפגוע בפעילותו הסדירה של הלקוח, בעסק אותו הוא מנהל ואף במוניטין שלו ובשמו הטוב בפני כל אלה."
כיוון שכך, קובע בית המשפט המחוזי באותו עניין כי ההחלטה לסגור חשבון פעיל :
"... צריכה להישקל בכובד ראש, תוך מתן משקל למלוא נסיבות העניין, לרבות האינטרס של הלקוח שעלול להיפגע בצורה קשה. בין היתר, על הבנק לקחת בין שיקוליו את פרק הזמן שבו מתנהל החשבון, את אופן ניהול החשבון מאז שנפתח ועד היום, חומרת המעשה שבגינו החליט הבנק לסגור את החשבון, האם מדובר באירוע חד פעמי, או שמא מדובר בהצטברות של אירועים, היקף הפעילות בחשבון, ועוד. החלטה שאינה מביאה בחשבון שיקולים אלה, אינה עולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 2 לחוק. "
- כריכוז וסיכום ביניים של כלל האמור יוטעם- קיומם של דגלים אדומים, אין בו בכדי להוביל כשלעצמו להגבלת פעילות, אלא שאלו קשורים לשלב "הכר את הלקוח" ומדרוג הסיכון הכרוך בו, באופן אשר יוביל לנקיטה בפעולות להקטנת הסיכון ובראש ובראשונה פעולות בדיקת הלקוח והכרתו, לרבות תוך קבלת מסמכים. זאת ועוד, כחלק מהפעולות להקטנת הסיכון, רשאי התאגיד הבנקאי שלא לאפשר פעילות וכן, להורות על סגירת חשבון הלקוח ואולם, נקבע כי סירוב כאמור למתן שירות, יינקט רק כצעד אחרון ובכל מקרה משהתקיימו שני תנאים מצטברים, האחד- אי היענות של הלקוח והשני - יסוד סביר להניח כי הפעילות קשורה להלבנת הון או טרור.
החלטות התאגידים הבנקאים תחת "שבט ביקורתו" של בית המשפט;
- כהשלמה לסקירה הנסבה על החובות המוטלות על התאגידים הבנקאיים, הגדרתן וגבולותיהן ובהינתן שהסעד נשוא התביעות הינו ביטול החלטת הבנק, קרי התערבות בהחלטתו, הנני מוצאת להתייחס בשולי הפרק הנורמטיבי, להלכות המשפטיות הנוגעות לביקורת השיפוטית המועברת על החלטות התאגידים הבנקאיים והתפתחות הלכות אלו, לאור השינויים כפי שחלו בחובות המוטלות על התאגידים הבנקאיים ובפרט לאור המתח והסתירות האפשריות בין חובות אלו.
בחלקו הראשון של הפרק הנורמטיבי, הדן בחובת התאגיד הבנקאי למתן שירות, הובהר כי בבסיס חובה זו, עומדים - הזכות הייחודית אשר הוקנתה לתאגיד הבנקאי למתן שירותים בנקאיים, פער הכוחות בין הלקוח לבין הבנק והיות השירות הבנקאי שירות חיוני. בהינתן הבסיס לחובה כאמור למתן שירות וכן, בשים לב לכך שעל התאגידים הבנקאיים הוטלה החובה לבצע תפקידים בעלי אופי וסממנים מנהליים-ציבוריים ובחלק מהמקרים הם אף משמשים שלוחים לביצוע מדיניות ממשלתית - נקבע מעמדם של התאגידים הבנקאיים כגופים "דו מהותיים" מעין ציבוריים [ערעור אזרחי 1691/11 בנק לאומי למשכנתאות נ' רחל צוברי [פורסם בנבו] (15.12.15) (להלן: "פסק הדין בעניין צוברי"); המרצת פתיחה 11043-12-08 קפלן שיווק בשר בערעור מיסים נ' בנק אגוד לישראל בערעור מיסים [פורסם בנבו] (23/4/09) (להלן: "פסק הדין בעניין קפלן"); המרצת פתיחה (מחוזי נצ') 20680-02-13 צקר בונה הצפון לעבודות בניה ושיפוצים בערעור מיסים נ' בנק הפועלים בערעור מיסים [פורסם בנבו] (21.02.2013)].
- ניתן לומר כי הקביעה ולפיה התאגידים הבנקאיים הינם גופים דו מהותיים- " אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ".
"הקוץ" - נובע מחובות המוטלות על התאגידים הבנקאיים כגופים דו מהותיים ובכלל זה חובת האמון כלפי לקוחותיהם, החובה לספק שירות וכן, החובות לנהוג בהגינות, בסבירות, בשוויון, במידתיות, לקיים הליך תקין אל מול הלקוחות והכל תוך קיום כללי הצדק הטבעי [ראו - פסק הדין בעניין צוברי; פרופ' ריקרדו בן-אוליאל דיני בנקאות (חלק כללי), עמ' 68-69; גלעד נרקיס ומירב מור חובות החלים על הבנקים (כרך א'), עמ' 266-268; תיק אזרחי (מחוזי ת"א) 60553-06-13 ג'וסטו עסקי מתכת בערעור מיסים נ' בנק הפועלים בערעור מיסים [פורסם בנבו] (7.8.2013); תיק אזרחי (מחוזי חיפה) 27289-11-13 ואיל כנען נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בערעור מיסים [פורסם בנבו] (19.01.2014)]. עוד מוטלת על התאגידים הבנקאים, כגופים דו-מהותיים החובה לפעול בשקיפות וזאת, כחלק מזכותו הבסיסית של הציבור בכל דמוקרטיה לקבלת מידע [בית דין גבוה לצדק 7793/05 אוניברסיטת בר-אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה ירושלים, סד(3)1].