"תוצאות של הערת אזהרה (תיקון מס' 2) תשל"ג-1972
127. (א) נרשמה הערת אזהרה וכל עוד לא נמחקה, לא תירשם עסקה הסותרת את תוכן ההערה, אלא בהסכמת הזכאי או לפי צו בית המשפט.
(ב) נרשמה הערת אזהרה ולאחר מכן הוטל עיקול על המקרקעין או על הזכות במקרקעין נשוא ההערה, או שניתן צו לקבלת נכסים בפשיטת רגל או צו פירוק נגד בעל המקרקעין או בעל הזכות במקרקעין, או שנתמנה כונס נכסים על רכושו, הרי כל עוד לא נמחקה ההערה, לא יהיה בכל אלה כדי לפגוע בזכויות הזכאי הנובעות מההתחייבות נשוא ההערה, ובלבד שטענה לביטול העסקה מחמת פשיטת הרגל או הפירוק שהיתה עומדת אילו בוצעה העסקה במועדה, תעמוד גם נגד ההתחייבות האמורה".
29. לכאורה עולה מכך שכוחה של הערת אזהרה יפה מול נושיו של חייב בהליכי פשיטת רגל.
בע"א 261/88 בנק מזרחי המאוחד בע"מ נ' רוזובסקי, פד"י מ"ח 2, עמ' 102, נדונה השאלה האם הערת אזהרה מהווה שיעבוד כמשמעותו של ביטוי זה בפקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג-1983.
כבוד השופט דב לוין קבע שם בעמ' 125:
"הערת האזהרה מטיבה את מצבו של הנושה – בעליה, ולמעשה הופכת אותו לנושה מובטח בעל עדיפות מיוחדת כלפי שאר הנושים. אשר על כן ניתן גם ניתן לראות ברישומה של הערת האזהרה משום יצירת ערובה להבטחת זכותו של הזכאי על פיה, ולכן גם כ'שיעבוד', כמובנו בפקודת החברות".
30. מנגד, בספרם של המלומד שלמה לוין ואשר גרוניס "פשיטת רגל" (מהדורה שלישית) תש"ע-2010, נבחנה מעמדה של הערת אזהרה ביחס לתביעות חוב בהליכי פשיטת רגל. כך נאמר שם בעמ' 263:"האם יש לראות בעל הערת אזהרה, שנרשמה בלשכת רישום המקרקעין לפי סעיף 127 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 כערובה לחיוב, נושה מובטח ? ההלכה הפסוקה מצאה בהערת האזהרה הן סממנים קניינים והן אחרים, שאינם קניינים. בעניין אחד אמר בית המשפט העליון כי אכן בעל הערת האזהרה הוא נושה מובטח; אך לעניין הגשת תביעת חוב בפשיטת רגל – כך נראה לנו – אין השאלה היוריספרודנטיאלית הכללית מתעוררת בהיקפה הרחב, אלא מתעוררת שאלה מצומצמת יותר: האם בנסיבות העניין, יגדיל ויתורו של ה'נושה' על ההערה את נכסי החייב אם לאו? בהיות הערת האזהרה יצור כלאיים, שאינו ניתן לסיווג בגדר אחת המשבצות המשפטיות המקובלות, יש לבחון את הערת האזהרה הקונקרטית, על נסיבותיה האינדיבידואליות, כדי להשיב על שאלה זו. בעניין אחד נפסק כי רישומה של הערת אזהרה מהווה שעבוד לעניין סעיף 5(1)(ב) לפקודה".