11. איני סבורה שהמקרה שבפניי הוא בכלל זה;
לטענת התובעת היא גילתה כי מאחורי גבה בוצעו שינויים ברישומים הנוגעים למניותיה וזכויותיה בחברה. התובעת אינה מבקשת פיצוי כספי, אלה היא מבקשת להשיב את הרישום על כנו, כאשר היא מעלה טענה כי אותו שינוי נעשה שלא כדין. היא מבקשת כי הרישום ברשם החברות, יהא תואם את הזכויות שהיא טוענת שיש לה בחברה. למה הדבר דומה - מקרה בו מבקש תובע להצהיר כי הוא בעלים של נכס פלוני, כאשר בדרך של תרמית, שונה הרישום לגביו. אף שלנכס שווי כלכלי ואף שניתן לשום שווי זה, לא נדרוש מאותו תובע להגיש תביעה כספית שכן אין זו מהות תביעתו, ולא תשלום כספי הוא מבקש. אלא, תביעתו הינה להצהיר כי הוא הבעלים של הנכס ולתת צו עשה אשר יגרום לכך שרישום של הנכס, ישקף את זכויותיו בו.
כך גם בענייננו, אף אם לפי טענת הנתבע 3, יש שווי כזה או אחר למניות בהן טוענת התובעת לזכויות, לא די בכך כדי לחייבה לתקן תביעתה ולהופכה לתביעה כספית.
12. בהקשר זה אני מוצאת להעיר - כי לו הייתה דעתי כדעת כב' הרשם, שיש לחייב התובעת להפוך תביעתה לכספית (וכאמור אין זו דעתי), הרי שלא די בהוראת הרשם כי התובעת תצהיר מה שווי
--- סוף עמוד 5 ---
תביעתה. במקרים ממין זה - יש להורות לתובעת לתקן את התביעה עצמה ולשלם את האגרה המתחייבת בהתאם לסעדים שתבקש בתביעה המתוקנת (כלומר בשים לב לגובה הכספי של הסעד שיתבקש בה). אותו סכום שתבחר לתבוע הוא שיחייב את בית המשפט במסגרת ההליך ובהמ"ש לא יוכל לפסוק יותר ממנו. מנגד - אם לבסוף יפסק סכום נמוך מהסכום שנתבע, לא תוחזר האגרה ששולמה בעודף. בכך אני מבהירה כי לטעמי לא היה מקום להורות גם את האמור בסעיף 7ב' להחלטה. אין מקום לפנות לאגרה הנוהגת בנזקי גוף, שם מדובר בסכומים קבועים ומעורבים שיקולים סוציאליים, באשר לגובה ולמועד בו יגבו את האגרה הרלוונטית.
13. יש להוסיף כי טענת הנתבע 2 כי אם תתקבל התביעה הוא יידרש לתביעה כספית, אינה נוגעת לתובעת ואינה צריכה להשפיע על תביעתה. כך לדוגמא אם יעלה כי נתבעת 1 הטעתה את נתבע 2 ומכרה לו מניות אשר לא הייתה זכאית למכור - יוכל נתבע 2, לתבוע את נתבעת 1 והדבר אכן יחייב הליך משפטי נוסף. ברם, אין זה מעניינה של התובעת ולא בהכרח, היא תהא חלק מאותה תביעה נוספת.
יש להבחין בין מקרה בו התובע בעצמו יידרש לתביעה כספית, לאחר התביעה לסעד הצהרתי, לבין מקרה שהסעד ההצהרתי, יגרור אומנם תביעה כספית נוספת, אך לא תביעה של אותו תובע, כהמשך לסעד ההצהרתי.