"... הסתכלתי וראיתי בחשבוניות שהוציאה הסוכנות סכום הרבה הרבה יותר נמוך שהיה נראה לי יותר מאשר חשוד שמשהו פה, מיקי לא העביר לחברה... וראיתי שלקוחות איכותיים שהביאו הרבה עסקים של ביטוחים... שילמו עמלות הרבה יותר גבוהות... אמרתי את זה למיקי, התעמתי (כך במקור – ד.מ.) והוא אמר לא. באיזשהו מקום הוא הבין שאני עליתי עליו בעניין הזה.
אמרתי שהפסדתי מהחשבונות בערך 400,000 ש"ח, אם הוא היה מכניס את זה לחברה את החלק שלי זה היה 400,000 ש"ח, ואז בשיחות בינינו על הנושא הזה שהיו שיחות לא הכי נעימות אז סיכמנו שבעצם הוויתור שלי על העניין הזה... מבחינתי זה בעצם הסכום שהוא הסכום שאני מוותר עליו וזה בעצם אני יורד מהסיפור הזה וזה הרכישה."
גרסה זו, עמדה בניגוד לתצהיר עדות ראשית של רובין בו טען כי רכש את המניות במזומן (פסקה 20 לתצהיר עדות ראשית). כשנשאל על הפער בין הגרסאות, ענה תשובה שאינה מניחה את הדעת – כי גם סיפור דברים זה הינו בגדר העברת "מזומן": "כן, זה מזומן, כי אם הוא לקח כסף ולא הכניס לחברה אז מבחינתי זה מזומן" (פרוטוקול הדיון מיום 15.10.2013, עמ' 280, שורות 29-28). מכאן, כי טענות רובין נגד קביעת בית המשפט כי לא נרכשו על ידו 6 מניות נוספות, אינן יכולות להתקבל. בהיעדר אסמכתאות מספקות התומכות בגרסתו, לא ניתן גם לקבל את טענת רובין כי "היגיון כלכלי" כשלעצמו מצדיק את הקביעה בדבר רכישת מניות נוספות.
אשר על כן, לא מצאתי כאמור להתערב בקביעות בית המשפט המחוזי בעניין זה.
ב. קיפוח זכויות רובין והסעד שניתן
49. כאמור, גרובר שטח טענות רבות נגד הכרעת בית המשפט המחוזי בדבר קיפוח רובין. סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות) מקנה לבית המשפט סמכות "לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה", במצב שבו "התנהל ענין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו". הסעיף נותן מענה למצבים שבהם נעשתה חלוקת משאבים בלתי הוגנת בין בעלי המניות בחברה, כאשר הוא מתמקד בשאלה האם נעשה קיפוח, ולא בשאלת מניעי המקפח (ציפורה כהן בעלי מניות בחברה: זכויות תביעה ותרופות כרך ב 132-131 (מהדורה שנייה, 2008) (להלן: כהן); ע"א 8712/13 אדלר נ' לבנת, [פורסם בנבו] פסקה 65 (1.9.2015) (להלן: עניין אדלר); ערן שפינדל ויעל זכות מאבק בעלי מניות: עילת הקיפוח בחברה פרטית וציבורית, 313-310 (2017) (להלן: שפינדל וזכות)). תוכנה של עילה זו הוא גמיש ומשתנה בהתאם לאופי החברה ונסיבות המקרה (ע"א 2773/04 נצבא חברה להתנחלות בע"מ נ' עטר, [פורסם בנבו] פסקה 21 (14.12.2006)). כאשר במסגרת זו, יש לבחון האם נפגעו ציפיותיהם הלגיטימיות של בעלי המניות הטוענים לקיפוח (ע"א 5025/13 פרט תעשיות מתכת בע"מ נ' חביב, [פורסם בנבו] פסקה 8 (28.2.2016) (להלן: עניין פרט תעשיות מתכת)). נקודת המוצא לדיון היא כי על בעל המניות הטוען לקיפוח רובץ הנטל להוכיח באופן לכאורי את קיפוחו, אז עובר נטל ההוכחה אל כתפיהם של בעלי המניות הנתבעים להוכיח אחרת (ע"א 10406/06 עצמון נ' בנק הפועלים בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 74 (28.12.2009) (להלן: עניין עצמון); ע"א 3303/13 סימן טוב נ' סימן טוב תקשורת בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 16 (29.12.2015) (להלן: עניין סימן טוב); ע"א 6041/15 האמה בע"מ נ' מולר, [פורסם בנבו] פסקה 44 (25.9.2016)).