99. דעתי בעניין זה היא, כי יש לאמץ את חוות הדעת השנייה של המהנדס.
100. ראשית, איני סבור כטענת הנתבעות, כי חוות הדעת הראשונה, הינה אך בגדר מכתב שבו התייחס המהנדס באופן ראשוני בלבד לשווי העבודות. בסיכומי הנתבעים קיימת התעלמות מהתוספת להסכם שנחתמה על ידי הצדדים ביום 17.7.12 (נספח 6 לכתב התביעה) אשר מהמבוא לתוספת זו עולים הפרטים הבאים:
"הואיל: על פי הסכם השכירות קביעת המהנדס המוסכם בנוגע לשווי ההשקה ושווי תוכניות החכ"ל הינה סופית ומכרעת ובלתי ניתנת להשגה /או ערעור;
והואיל והחכ"ל מסרה לידי השוכרת את ביצוע תכניות החכ"ל על פי ההסכם;
הואיל והמהנדס מסר את קביעתו בדבר שווי ההשקעה ושווי תכניות החכ"ל..לאחר שקיבל את הערות שני הצדדים לחשבונות שהוגשו;
והואיל ועל אף קביעת המהנדס ביקשה החכ"ל להגיש מסמכים נוספים למהנדס והשוכרת הסכימה, לפנים משורת הדין ומבלי לפגוע בטענותיה, כי כל אחד מהצדדים יהיה רשאי להעביר למהנדס את השגותיו ו/או הערותיו לממצאי המהנדס על מנת שיתן קביעה סופית ומכרעת של השווי ההשקעה ושווי תוכניות החכ"ל".
כן נקבע בגוף התוספת כדלקמן:
"2. כל צד יהיה רשאי להעביר את השגותיו ו/או הערותיו לממצאי המהנדס, וזאת עד ולא יאוחר מיום 17.8.12.
3.כל צד יהיה רשאי להעביר את השגותיו ו/או הערותיו לאלו של הצד שכנגד, לפי סעיף 2 לעיל, וזאת לא יאוחר מיום 31.8.12.
4.לאחר קבלת מסמכי הצדדים, כמפורט בסעיפים 2 ו-3 לעיל, יתן המהנדס את החלטתו הסופית. לצורך כך, רשאי המהנדס לזמן את הצדדים לפגישה ו/או לקיים סיור בשטח, הכל לפי שיקול דעתו.
החלטתו הסופית של המהנדס תחייב את הצדדים לכל דבר ועניין והצדדים מתחייבים שלא להשיג ו/או לערער עליה".
101. מהתוספת הנ"ל עולה בבירור, כי אין המדובר במכתב ראשוני, אלא מדובר בקביעה שנמסרה לצדדים בדבר שווי ההשקעה ושווי תכניות החכ"ל, וזאת לאחר שהמהנדס קיבל את הערות הצדדים לחשבונות שהוגשו. כמו כן, באותו מבוא לתוספת, נמחקה השורה שבה צוין, כי המהנדס הציג מסמכים בלתי סופיים. קרי הצדדים נתנו דעתם לעניין זה, ברם החליטו כי אין המדובר בקביעה בלתי סופית. גם מהחלק הכללי של חוות דעתו השנייה של המהנדס המוסכם ניתן ללמוד, כי אין במדובר במכתב ראשוני, אלא בחשבון סופי (ראו בעמ' 3 פסקה 3 שם צוין כי המהנדס הוציא לצדדים חשבון סופי מאושר ביום 25.1.12).
לפיכך ברי הוא, כי אין לקבל את עמדת הנתבעות בעניין זה, לפי, מדובר במכתב ראשוני שיש לו המשך.