102. שנית, כעולה מהתוספת להסכם, נקבעו לוחות זמנים להגשת מסמכים וזאת לא יאוחר מיום 31.8.12 (ראו כאמור סעיפים 2-4 לתוספת). אמנם, הנתבעות לא עמדו במועדים הנ"ל עת ביקשו להגיש מסמכים למהנדס המוסכם לאחר המועד שהוסכם (לעניין זה ראו גם מכתב מהנדס המוסכם מיום 25.1.13, צורף כנספח 7 לתביעה, במסגרתו פנה המהנדס למר גואל ישראלי להעברת המסמכים שטען כי לא נכללו בחשבונות שהגיש, וזה האחרון השיב לו כי אלה יישארו: "לשלב הבא", כן ראו מכתבי התובעת בעניין זה נספחים 8-11 לתביעה שהנתבעות לא חלקו על עליהם בכתב ההגנה), ברם, עיון בחוות הדעת השנייה מלמד כי המהנדס לא המתין לקבלת מסמכים נוספים כפי שחפץ גואל ישראלי הנ"ל, אלא סיכם את חוות דעתו השנייה ביום 4.5.13, זאת, שנה וחודשיים לפני שהתובעת ביטלה את הסכמתה לכריתת התוספת להסכם ושעה שתוצרי התוספת להסכם, היינו חוות הדעת השנייה, כבר היתה מוצר מוגמר.
103. יתר על כן, עיון בתוספת להסכם מלמד, כי הצדדים לא קבעו שאי המצאת חומרים תוך המועד הנ"ל הינה הפרה מהותית של התוספת להסכם המזכה בביטולה. לא בכדי, לא קבעו כך שכן אין מדובר כלל לפי לשון התוספת בחיוב להמציא מסמכים למומחה, אלא בזכות שניתנה לכל אחד מהצדדים להמציא מסמכים בטענות השגה בפני המומחה. על כן, אי מימוש זכות זו על ידי הנתבעות תוך המועד המוסכם, אינו מביא להפרת הסכם שכן מדובר בזכות ולא בחיוב שהופר.
104. מכל הטעמים הנ"ל, אני דוחה את טענת התובעת לביטול התוספת להסכם. פועל יוצא של דחיית הטענה הוא, כי חוות הדעת הרלוונטית היא חוות הדעת השנייה.
לאחר קביעתי זו, אדון בטענה בעניין החזר שווי העבודות שבוצעו על ידי התובעת - עבודות חכ"ל ועבודות היזם.
החזר שווי העבודות שבוצעו לפי חוות הדעת הראשונה:
תכניות החכ"ל:
105. באשר לתוכניות חכ"ל נקבע בהסכם השכירות בסעיף 5.1 להסכם, כי במידה והחכ"ל החליטה לבצע באמצעות התובעת את תכניות החכ"ל, אזי היא תהיה רשאית בתוך 60 יום ממועד סיום העבודות נשוא תכניות חכ"ל, לבחור באחת משתי אפשרויות:
"5.1.1 כי תשלם ליזם את השווי הכספי של תכניות החכ"ל וההוצאות שנשא בהן היזם בהסכמת החכ"ל ובאישור בכתב של הגורם המוסמך על ידה. בחרה החכ"ל באופציה זו, יחול האמור בסע' 6.1 להלן.
5.1.2 כי תורה ליזם שעליו לשאת במלוא השווי הכספי של תכניות החכ"ל ו/או ההוצאות נוספות שהסכים היזם לשאת בהן לבקשת החכ"ל. בחרה החכ"ל באופציה זו, מוסכם כי תשלום השווי הכספי הנ"ל, כשהוא מוצמד למדד המחירים ונושא ריבית שנתית של p+3%, ייחשב כתשלום מראש של דמי שכירות מלאים כאמור בסעיף זה להלן (בהתאם לתקופות דמי השכירות המצוינים בסעיף 6 להלן). ... בהתאם, מוסכם בזאת כי במידה והשכירות תופסק בטרם שולם מלוא השווי הכספי של תכניות החכ"ל בדרך של קיזוז דמי השכירות כאמור לעיל, כי אז תשלם החכ"ל ליזם את יתרת התשלום, כשיתרה זו תחושב על ידי רו"ח מוסכם, ששכרו ישולם על ידי הצדדים, בחלקים שווים..."