התחשיב שהציגה התובעת:
116. התובעת צרפה לתצהירו של מר סיבוני את נספח 41 - תחשיב שערך רו"ח מטעמה (ראו בעמ' 6 לפרוט', שורה 23) המייצג לשיטתה את שווי השקעותיה, הן לגבי עבודות החכ"ל והן לגבי עבודות היזם. הנתבעות מצדן לא הציגו תחשיב נגדי, ואף לא התייחסו בסיכומיהן לסוגיית הריבית שנקבעה בהסכם ביחס לעבודות החכ"ל, וכן ביחס לסוגיית ההצמדה.
117. אין בידי לקבל את התחשיב שערכה התובעת.
118. ראשית, בתחשיב מחושבת ריבית p+3 צמוד למדד החל מיום 1.1.10, כאשר ברור שלא כל העבודות הסתיימו עד לתאריך זה ולכן נראה יותר סביר להחיל השערוך הנ"ל החל מתאריך מתן חוות הדעת השנייה של המהנדס המוסכם (קרי 4.5.13), שהינה האסמכתא המוקדמת ביותר לסיום ביצוע העבודות. שנית, יש להחיל השערוך הנ"ל רק בגין עבודות החכ"ל, שכן לא נקבע בהסכם ששווי עבודות היזם ישוערך באותו אופן, כפי שנעשה על ידי התובעת בתחשיב זה. כמו כן התובעת הסכימה כי יש להפחית את דמי השכירות כפי שקבע גזבר העיריה ולא לפי קביעתה וגם לעניין זה יש להתייחס בתחשיב. מדובר בטענות כבדות משקל, לאור העובדה כי הסכום הנומינלי נשוא חוות הדעת השנייה עמד על סך של 4,626,482 ש"ח בטרם שיערוך.
119. לפיכך נראה לי כי יש לחשב אחרת את החזר השקעותיה של התובעת, הכל כדלקמן -
120. בגין עבודות החכ"ל –
א. כפי שקבע המהנדס המוסכם בחוות דעתו השנייה – 2,212,484 ₪.
ב. ניכוי דמי השכירות המינימליים בסך כולל של 1,033,501 ₪ (בהתאם לתחשיב גזבר המועצה).
ההפרש לאחר הניכוי עומד על סך של 1,178,983 ₪.
סכום זה יהיה צמוד למדד המחירים ויישא ריבית פריים +3 החל מיום 4.5.13.
על סכום זה יש להוסיף מע"מ כחוק.
121. בגין עבודות היזם –
א. על הנתבעות לשלם לתובעת סך נומינאלי של 2,413,998 ₪ (כפי שקבע המהנדס המוסכם בחוות דעתו השנייה).
ב. מסכום זה יש להפחית 20%, כאמור בסעיף 7.4 להסכם.
יתרת הסכום לאחר ההפחתה הנ"ל עומדת על סך של 1,931,198 ₪.
סכום זה, לגביו לא נקבע מנגנון שערוך על ידי הצדדים, יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום 4.5.13.
122. מאחר ודחיתי את התחשיב שערכה התובעת, אזי איני נדרש לטענות הנתבעות בקשר אליו.
טענות הקיזוז של הנתבעות:
123. הנתבעות טענו 4 טענות קיזוז, בהן אדון כדלהלן.
124. טענת הקיזוז הראשונה של הנתבעות הועמדה על סך של 1,442,595 ₪ בגין אי פינוי במועד של המתחם ובאיחור של 77 ימים. לטענתה, תקופת השכירות הראשונה נסתיימה ביום 15.8.15 כאשר התובעת פינתה את המתחם ביום 31.10.15, כך שמדובר באיחור של 77 ימים. על פי הסכם השכירות, עבור כל יום איחור בפינוי המושכר על התובעת לשלם סך של 5,000$, ובחישוב של ימי האיחור בפינוי נתקבל הסכום האמור.