41. באשר לפיצוי מוסכם, הוכחש סעד זה ונטען כי הנתבעות לא הפרו את ההסכם.
42. באשר לטענה לאובדן רווח, הוכחשה הדרישה וכן הוכחשה השמאות מטעם בנק הפועלים שהוזכרה בסעיף 24 לכתב התביעה. נטען גם כי היא אינה רלוונטית כלל לתביעה. הנתבעות טענו, כי הן לא הפרו את הסכם השכירות ועל כן לא מנעו כל רווח מהתובעת.
43. הנתבעות גם העלו טענות קיזוז כמפורט להלן.
42.1 טענת קיזוז ראשונה, על סך של 1,442,595 ₪ בגין אי פינוי במועד של מתחם הסרייה ובאיחור של 77 ימים.
42.2 טענת קיזוז שנייה, על סך של 1,033,501 ₪ בגין דמי שכירות עבוד המתחם שלא שולמו בגין תקופת השכירות הראשונה ובהתאם לסעיף 6 להסכם השכירות.
42.3 טענת קיזוז שלישית, על סך של 654,118 ₪ בגין תשלומי ארנונה, חשמל, שינוע, הנוגעים למתחם ובזיקה לתקופת השכירות.
42.4 טענת קיזוז רביעית, על סך של 17,550 ₪ בגין מחצית שכר טרחת המהנדס סוהיל סבא ובהתאם למוסכם, כי הצדדים יישאו בשכרו ובגין כך שהנתבעות נשאו במלוא שכרו תחת התובעת.
תשובת התובעת לטענות הקיזוז של הנתבעות
44. בתשובה לטענת הקיזוז הראשונה, הפנתה התובעת למכתבו של ב"כ הנתבעות אל ב"כ התובעת מיום 06/01/15, שם צוין בסעיף 4 "בנסיבות אלו תסתיים ההתקשרות בין הצדדים בתום התקופה החוזית המוסכמת בהסכם, דהיינו בסוף חודש 10/2015". נטען גם כי הדבר נאמר במכתב נוסף של ב"כ הנתבעות לב"כ התובעת מיום 03/03/15 (נספח 14 לכתב התביעה), שם נאמר כי תקופת השכירות תסתיים ביום 31/10/15. על כן לא איחרה התובעת בפינוי המתחם ולא קמה זכות הקיזוז הנ"ל.
45. בתשובה לטענת הקיזוז השנייה, נטען כי גם היא חסרת כל בסיס, שכן, בחישוב חובן של הנתבעות כלפי התובעת עולה כי התובעת כבר קיזזה את דמי השכירות אותם היה עליה לשלם בהתאם להסכם השכירות ואשר מסתכמים, בהתאם לתחשיב (נספח 1 לנספח 15 לכתב התביעה), בסך כולל של 1,004,672 ₪. על כן, יש לדחות גם טענת קיזוז זו.
46. בתשובה לטענת הקיזוז השלישית, נטען כי יש לדחותה בשל אי היותה מפורטת דיה ובשל היותה מפורטת על כרטסת הנהלת חשבונות של הנתבעות עצמן שאיננה ממלאה אחר דרישות הדין בעניין הפירוט הנטען של טענת קיזוז.
47. בתשובה לטענת הקיזוז הרביעית, נטען כי התובעת שילמה למומחה את חלקה משכר טרחתו בגין חוות הדעת הראשונה שהוציא אשר אמורה הייתה להיות סוף פסוק ועל כן הדרישה לבדיקה נוספת על ידי המומחה שבאה מצד הנתבעות, שלא שיתפו פעולה עם המומחה, אין לה בסיס. התובעת הדגישה כי היא חולקת על חוות הדעת המתוקנת של המהנדס סוהיל סבא ולחלופין טענה כי גם אם נצא מן ההנחה שיש לקבלה, הרי שבהעדר בסיס לטענות הקיזוז עולה חובן של הנתבעות כלפי התובעת על 3,000,000 ₪ בגין עבודות שבוצעו על ידה בשנים 2009-2011.