48. בעניין זה של חוות דעתו הנוספת של המהנדס סוהיל סבא, שבה וטענה התובעת כי אמנם הסכימה לתוספת להסכם שלפיה יוכלו הצדדים להביא בפני אותו מומחה את השגותיהן, אולם ביטלה כדין הסכמה זו בהמשך בשל אי שיתוף פעולה מצדן של הנתבעות, עם המהנדס, בכך שנמנעו מלהעביר לו חומר שביקש (תמונות וכיו"ב שטענו שיש בידן בדבר עבודות קודמות לתקופת שהיית התובעת במתחם). על כן, נוכח הביטול הנ"ל, חוות הדעת היחידה התקפה היא חוות דעתו הראשונה של המהנדס הנ"ל.
חומר הראיות
49. מטעם התובעת הוגש תצהירו של מר שמעון סיבוני שהינו אחד ממנהלי התובעת (ת/1). בתצהירו חזר המצהיר על כל הטענות שהועלו בכתב התביעה. לתצהיר צורפו מסמכים רבים אליהם אתייחס בהמשך, הכוללים את הסכם השכירות בין הצדדים עליו מושתתת התביעה בעיקרה, תכתובות בין הצדדים, פרוטוקולים של ישיבות מועצת העירייה וכן של החברה, תכתובות בין העירייה למשרד הפנים, חוות הדעת הראשונה של המהנדס סבא וכן מכתבים ששלח ועוד.
50. כמו כן הוגש פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית בית שאן מיום 29/01/09 (ת/2), בו הוחלט לאשר את הסכם השכירות עם התובעת.
51. כמו כן הוגש תצהיר של יניב אבידן, גם כן מנהל בתובעת (ת/3), המתייחס לסיורים ולעבודות שביצעה התובעת בפרויקט המתחם. אציין כבר עתה כי בתצהיר זה מוזכרים אמנם נספחים לו (א-ח), אולם הוא הוצג בפניי בלא אותם נספחים (התצהיר הוגש באופן זה בתום שמיעת כל הראיות, בהסכמה וללא שעד זה נחקר בבית המשפט, אולם עד הנתבעת מר יצחק כנפו, נחקר בחקירתו הנגדית, גם בהתייחס לתצהיר זה ונתבקש להתייחס לאמור בו).
52. מטעם הנתבעות הוגש מכתבו של ב"כ הנתבעות, עו"ד מירון, מיום 28/03/17 כדרישה לגילוי מסמכים וכן שאלון שצורף אליו (נ/1), אשר נענו במכתב תשובה ובתצהיר גילוי מסמכים (נ/2).
53. כמו כן הוגש תצהיר עדות ראשית של מר עטאלה סבאג (נ/3) שהינו רו"ח וגזבר של העירייה. לתצהירו צורפו מסמכים שונים.
54. כמו כן הוגש תצהיר עדות ראשית של מר יצחק כנפו (נ/4), אחראי נכסים בעיריית בית שאן, אליו צורפו גם כן מסמכים שונים.
דיון והכרעה:
55. אדון להלן במחלוקות שבין הצדדים ותחילה לטענה המקדמית שהעלתה העירייה, כי יש לדחות התביעה כנגדה מחמת העדר יריבות ו/או העדר עילה.
הטענה לדחייה על הסף של התביעה כנגד העירייה:
56. כאמור, בכתב הגנה טענה העיריה, כי יש למחוק ו/או לדחות את התביעה על הסף כנגדה, וזאת מחמת העדר יריבות ו/או העדר עילה. מנגד טענה התובעת, כי לעירייה קיימת אחריות ישירה כלפיה בין היתר, מכוח דוקטרינת הרמת מסך. לטענתה, מדובר במקרה מובהק של "מימון דק", שאליו מתווספת פעולה בניגוד לתכלית החברה, תוך נטילת סיכון בלתי סביר, באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה (ראו בעמ' 14-16 לתביעה).