הפרשות לפנסיה, צווי ההרחבה, ניכויים בניגוד לדין
44. לטענת התובעת, חל בענייננו צו הרחבה בענף התעשיה, על כן היה על הנתבעת להפריש לפנסיה ולפ"פ 12%.
התובעת עתרה לתשלום בסך 11,193 ₪ ברכיב הפנסיה ול- 11,193 ₪ ברכיב הפיצויים (כטענה חלופית באם לא תתקבל טענת הפיטורים). בתצהירה עדכנה את תחשיבה ועתרה לסך של 10,811 ש"ח לכל אחד מהרכיבים (6% משכרה לכל רכיב).
45. הנתבעת דחתה את טענת התובעת לעניין תחולת צו הרחבה בענף התעשיה בכתב ההגנה וזנחה טענתה לאי תחולת הצו בסיכומיה.
46. עוד טענה כי בהתאם לצו, התובעת אינה זכאית לביצוע הפרשות מהחודש הראשון, שכן לא הציגה קרן פנסיה שהיתה לה בעת שהתחילה לעבוד. עוד טענה כי ההפרשה היא 5% מהחודש השביעי, כפי שבוצע בפועל מחודש 11/14 ומשהופרשו הסכומים לכלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "כלל ביטוח"), התובעת אינה זכאית לכל תשלום ברכיב זה.
47. צו ההרחבה בענף התעשייה קובע כי הוא לא יחול על מעסיקים שמעסיקים פחות מ-20 עובדים, אשר חלה עליהם חובה להסדר פנסיוני לעובדיהם מכח הסכם קיבוצי או צו הרחבה והם מקיימים אותה.
48. התובעת לא הוכיחה כי הנתבעת מעסיקה יותר מ-20 עובדים. כמו כן, התובעת עתרה לפיצוי ע"פ צו הרחבה בענף התעשיה לביטוח פנסיוני להפרשות בגובה של 6%.
49. בהתאם לצו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011 (להלן: "צו ההרחבה לפנסיה חובה"), החל מיום 01.01.14, היה על הנתבעת להפריש לתובעת לקרן הפנסיה ולקרן פ"פ 12% (6%+6%) מגובה שכרה כל חודש בחודשו, וכמו כן הפרשות עובד בסך של 5.5%.
בהתאם לצו ההרחבה לפנסיה חובה, מוטלת חובה על מעסיק להתחיל להפריש לעובד שאין לו קרן פנסיה, החל מתום 6 חודשי עבודה, ואילו בהתאם לצו ההרחבה בענף התעשייה, ההפרשות יחולו מיום תחילת העבודה.
משהתובעת לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה להוכחת חלות צו ההרחבה בענף התעשיה, אנו קובעים כי בענייננו חל צו ההרחבה לפנסיה חובה.
50. ע"פ תלושי השכר עולה כי לטובת התובעת הופרשו מחודש 11/14 כספים לכלל ביטוח.
הנתבעת טענה כי כל חודש הפקידה לקופת פנסיה 5% משכר התובעת לקופת הפנסיה בחברת כלל, ולראיה הוגש ביום הדיון וסומן כמוצג ב' "ערכי פידיון וסילוק לפוליסה" (להלן: "מוצג ב'"), שהופקדו ע"י הנתבעת לטובת התובעת.
51. בסיכומיה, ביקשה הנתבעת שלא לחייבה בהוצאות לטובת אוצר המדינה, שכן היתה כנראה תקלה משרדית בגינה מוצג ב' לא הוגש כדין וגם אם נפלה טעות והמסמך הוגש בניגוד לדין, הרי שיש להביא לבירור העובדות ומיצוי הדין.
52. ראשית יצויין כי מוצג ב', נושא תאריך שליחת פקס מיום 12.07.16, שניתן להניח כי מיום זה מסמך זה נמצא ברשות הנתבעת או מי מטעמה. עוד יצוין כי במוצג ב' נרשמו נתוני פדיון בלבד, ולא הסכומים שהופקדו בפועל ע"י הנתבעת או נתוני סכומים שהופרשו משכר התובעת, ומשכך, לא ניתן להשוות בין הסכומים המופיעים בתלושי השכר לסה"כ הפדיון.
מעיון בתלושי השכר עולה כי החל מחודש 11/14 נוכה משכר התובעת שיעור של כ- 5% (לכלל). כמו כן, צויינו הפרשות "גמל מעביד" כ- 12% משכר התובעת, חודש בחודשו.
סה"כ כל ההפרשות ע"פ תלושי השכר (עובד ומעביד) עומד על 15,536.57 ₪ (4943.45 ₪ עובד; 10,593.12 ₪ מעביד).
במוצג ב', צוין כי סה"כ פדיון עומד על 14,625.04 ₪, אך אף שם לא הוצג אופן חלוקת הפרשות עובד והפרשות המעביד, או כמה לפנסיה וכמה לפ"פ.
אין לדעת מהראיות האמורות אם אכן הפקידה הנתבעת את כל ההפרשות המחויבות (ניכויים והפרשות) . יחד עם זאת, לכאורה, עולה כי ההפקדות בוצעו כדין ויכול שפער הסכומים נובע מדמי ניהול/הפסדים וכיוצב'. עוד ראוי לציין כי בדיקתנו האקראית העלתה כי בתלושי השכר הופרשו 12% ברכיב שצויין "גמל מעביד".
53. אשר על כן, והגם שהיה על הנתבעת להציג (ובמועד) דו"ח הפרשות מפורט, שוכנענו כי הנתבעת הפרישה כדין לקופת הפנסיה ולקרן פ"פ ונדחית תביעת התובעת ברכיב זה.
יחד עם זאת, על הנתבעת להמציא מכתב שחרור ו/או העברת בעלות על שם התובעת, לכספים שנצברו לזכותה, הן לכלל ביטוח והן לתובעת ובתוך 30 יום.