א(4) האם התובעת דיווחה לנתבעת על התקשרותה עם חברת חוגלה? האם דיווחה על תחילת עבודתה בחוגלה?
32. אין חולק כי מר קוניא היה מודע לכך שבמהלך תקופת ההודעה המוקדמת התובעת באה במגעים עם חברת חוגלה, או שעשויה הייתה לבוא במגעים עמה, במטרה להתקבל לעבוד שם.
33. הנתבעת טענה כי התובעת לא הודיעה לה על אודות עצם התקשרותה עם חברת חוגלה. נראה לנו כי על עובדה זו לא יכולה להיות מחלוקת. בתצהירה התובעת לא התייחסה לנקודה זו באופן ברור, חרף טענות הנתבעת בכתב ההגנה. התובעת ציינה שם, כי מר קוניא היה מודע להצעת העבודה שקיבלה מחוגלה, וכן להתלבטות שלה "באם לקחת את התפקיד". כמו-כן, התובעת הפנתה לטענת מר קוניא כי המליץ עליה בפני סמנכ"ל הכספים של חוגלה ועודד אותה לקחת את התפקיד. מחקירתה הנגדית של התובעת עולה כי היא מודה שלא הודיעה על התקשרותה. כך היא העידה:
"ש. הודעת לנתבעת על תחילת עבודתך בחברת קימברלי.
ת. שיתפתי את מר קוניא בהתלבטות שלי אם לקחת את העבודה כן או לא. לא באתי ואמרתי לו שקיבלתי וחתמתי על ההסכם, אבל לא היה שום ניסיון להסתיר את זה. אנשים שעבדתי איתם ידעו את זה.".
נעיר, כי איננו מקבלים את טענת התובעת לפיה אנשים שעבדה איתם "ידעו את זה" (שהתקשרה עם חוגלה). שכן, המדובר בטענה כללית שלא הובאו ראיות לתמוך בה.
34. מקובלת עלינו גם טענת הנתבעת לפיה התובעת לא הודיעה לה על תחילת עבודתה בחוגלה. טענה זו לא רק שלא נסתרה על ידי התובעת, אלא כפי שניווכח, במידה רבה היא אושרה בעדותה בפנינו:
"ש. אין שום הודעה רישמית שלך, לא הודעת באופן רישמי לחברה, למשאבי אנוש, שהתחלת.
ת. נכון.".
מר קוניא הצהיר, כאמור, כי היה מודע למגעים בין התובעת לחוגלה, ואף המליץ עליה לפני חוגלה. הוא ציין בתצהירו כי לא זכור באם התובעת התייעצה עמו, אם לקבל את העבודה, אך הוסיף שגם אם כך היה, אין ממש בטענת התובעת כי הוא, או הנתבעת, ידעו על כך שהתובעת הועסקה בחוגלה במקביל לתקופת ההודעה המוקדמת. עדותו זו של מר קוניא לא נסתרה בחקירתו הנגדית ובכלל.
35. אשר לטענת הנתבעת לפיה התובעת הסתירה את דבר התקשרותה ותחילת עבודתה בחברת חוגלה באופן מכוון, כדי לזכות בכפל שכר –
המדובר בהאשמה של ממש כלפי התובעת, שדורשת ראיות טובות להוכחתה. כפי שציינו לעיל, בחקירתה הנגדית התובעת הצהירה בפנינו כי לא היה שום ניסיון מצידה להסתיר את התקשרותה עם חוגלה, והנתבעת לא מצאה לנכון להוסיף ולחקרה בנקודה זו. אומנם, במבט אובייקטיבי יש קושי בהיעדר דיווח מצד התובעת (ולכך נידרש בהמשך). אולם, הכוונה שמייחסת לה הנתבעת אינה מסקנה מוכרחת, ולא מן הנמנע כי היעדר הדיווח נבע מן המצוקה בה הייתה שרויה התובעת, שאיבדה את מטה לחמה באחת. מצוקה שכזו עולה אף מתיאורו של מר קוניא. כך או אחרת, מאחר שמסקנתנו היא כי דין התביעה להידחות אף מבלי לדון בטענה זו - פטורים אנו מלדון בה.