ב(2) הפסקת התשלומים אינה נוגדת את חוזה העבודה
46. תחילה נציין, כי טענת התובעת שלפיה הפסקת התשלומים נוגדת את חוזה העבודה נותרה כללית ולא מנומקת עד תום ההליך. ככל שהתובעת טענה להפרה של חוזה העבודה היה עליה להציג טיעון מפורט, וכזה לא ניתן היה למצוא גם בסיכומיה.
47. מכל מקום, נראה לנו, כי את תגובת הנתבעת משלהי חודש פברואר 2015, ניתן לנתח לפי שני מבנים משפטיים (לפחות) - שניהם מובילים לכך שהתובעת אינה זכאית לסעדים להם עתרה בכתב התביעה.
ב(2)(א) בתקופה 26/01/15 – 11/03/15 התובעת הפרה את חובתה להעמיד את כוח עבודתה בכוננות לטובת הנתבעת; כנובע מכך הנתבעת הייתה פטורה מלקיים את חובתה לשלם לתובעת שכר ויתר הזכויות השוטפות.
48. כאמור, כנגד חובת הנתבעת לשלם לתובעת שכר משך כל תקופת ההודעה המוקדמת, עמדה חובת התובעת להתייצב במקום העבודה ולעבוד, והחל מיום 25/12/14 - להעמיד את כוח עבודתה בכוננות לטובת הנתבעת. כפי שקבענו לעיל, החל מיום 26/01/15 התובעת הפרה את חובתה האמורה להעמיד את כוח עבודתה בכוננות לטובת הנתבעת. לדעתנו, ההפרה דנא, אינה שונה מהותית מסיטואציה בה מעסיק מוסר לעובד הודעה מוקדמת ודורש מן העובד להגיע לעבודה, אך העובד לא מקיים את חובתו [ראו: ע"ע 142/08 כרמלה שולמן – טעם וצבע קייטרינג (2002) בע"מ (08/07/10)].
49. כפי שכבר הסברנו לעיל, היאחזות התובעת בכך שנענתה לקריאות שהיו בפועל (השיבה לפניות טלפוניות והתייצבה בעבודה פעמים ספורות כשהתבקשה לעשות כן) - אינה גורעת ממסקנתנו האמורה בדבר הפרה מצדה.
ודוק, התחייבות התובעת הייתה לשהות בכוננות, חומר הראיות מצביע על כך שהפרה חובה זו, והתובעת לא עשתה מאמץ להראות אחרת. ודוק: כשם שלא הייתה נשמעת טענת המעסיקה כי התובעת אינה זכאית לשכר מלא, כיוון שלא היו קריאות; הרי גם לא תישמע טענת התובעת שלפיה היא זכאית לגמול בעד כוננות, משום שנענתה למספר קריאות, הגם שהתברר כי בעיקר הדברים לא הייתה בכוננות.
יצויין כי ניתן היה לשקול לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת שכר בעד הפעמים בהן עמדה לרשות הנתבעת בפועל, במהלך התקופה שמיום 26/01/15. אלא שסעד כזה לא התבקש, ממילא לא נומק ולא הוכחו יסודות עובדתיים הכרחיים לדיון בו.
50. זה, אולי המקום לציין כי מקובלת עלינו טענת הנתבעת שלפיה התובעת גם הפרה את חובתה, הקבועה בסעיף 3.ה. לחוזה העבודה, הוסכם כך:
"3. כל עוד מועסק העובד בחברה, מתחייב העובד: [...].
ה. לא לעסוק, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, בשום עבודה נוספת אלא אם קיבל לכך הסכמה בכתב ומראש מאת החברה ובכפיפות לתנאי אותה הסכמה (אם בכלל). בבקשתו לקבל הסכמת החברה לעבודה נוספת כלשהי יפרט העובד את מקום העבודה, טיבה, משך הזמן שיידרש לביצועה, תקופת עיסוקו בה וכל הפרטים האחרים שיידרשו על ידי החברה. בס"ק זה המונח 'עבודה נוספת' משמעו: עבודה, מטרה, תפקיד או עיסוק אחר כלשהו שאינם במסגרת העסקתו של העובד על ידי החברה."