86. אף לגופם של דברים, דומני כי מסקנתו של בית המשפט המחוזי נתמכת היטב בחומר הראיות שפורט על ידו בפסק הדין החלקי, וזאת לצד אינדיקציות נוספות, אותן אסקור להלן בקצרה:
א. הרקע שקדם לעסקה: אין מחלוקת על כך שלפני שנכרתה העסקה בין הצדדים, דני חיפש להשיג הלוואות שיאפשרו לו לרכוש בעצמו (על-ידי חברת KPT שהייתה אז בבעלותו) את הנכס. לאחר שדני לא הצליח לקבל הלוואות כאמור, הוא פנה לשלמה ושניהם יחד יצרו את מערכת ההסכמים שבה אנו עוסקים. מכאן שהעסקה שאותה דני חיפש עובר לכריתת ההסכמים, היא עסקת הלוואה. אירועים שקדמו לתחילת הקשר החוזי יכולים לשמש אינדיקציה למהות החוזה (ראו: עניין שוייגר, בעמ' 21).
ב. אחריותו של דני להלוואת הבעלים בין וילאר ל-KPT: מקורות רבים תומכים בכך שדני היה אחראי באופן אישי לפירעון ההלוואה, שהלוותה וילאר ל-KPT. התחייבות זו מעידה, לכאורה, כי ההלוואה ל-KPT הייתה למעשה הלוואה עבור דני – שהיה מעוניין לרכוש את הנכס. אחריותו האישית הנ"ל של דני עולה: (1) מקריאת סעיף 10 להסכם הראשון הקובע כי דני יוכל לרכוש מחדש את מניותיו ב-KPT רק לאחר שהוא יפרע את הלוואת וילאר ל-KPT וכי אם KPT תמכור את הנכס, יהא עליו להשלים את הסכום שיתקבל בעדו לסך של 752,000 אירו. (2) עדותו של מוטי אכן מעלה כי דני היה אחראי להלוואה שוילאר העניקה ל-KPT. עדות זו, שבית המשפט המחוזי הנכבד נתן בה אמון, מראה כי דני היה ערב לפירעונה של הלוואה שלכאורה לא צריך היה להיות לו כל קשר אליה (שהרי, לטענת וילאר המדובר בהלוואת בעלים עבור חברת בת שלה ותו לא). (3) באחת מאמירותיו של שלמה במהלך עדותו של דני נאמר כי: "הוא [דני – ח"מ] קשור לקרן ההלוואה. הוא לא פורע אותה". אמירה זו, שלא הובהרה די צרכה, מצטרפת לאינדיקציות האחרות ומלמדת כי דני אכן היה אחרי לפירעון הלוואת וילאר ל-KPT.
ג. וילאר ושלמה ניסו לטעון בסיכומיהם כי הקשר היחידי של דני לעסקה הוא שאם הוא היה מבקש לרכוש מחדש את KPT, היה עליו לשלם את ההלוואה שהיא נטלה מוילאר ושבכך אין אינדיקציה שההלוואה נועדה מלכתחילה עבור דני. אין בידי לקבל הסבר זה. ראשית, אם אכן מכירת KPT היא מכירה עצמאית, מדוע ראו הצדדים לנכון להסדיר בחוזה המכירה את אפשרויות החזרה של KPT לדני?
שנית, מעבר לחריגות שבהסדרת החזרת הנכס לבעליו המקוריים במסגרת עסקת מכירתו, מדוע ראו הצדדים להסדיר מראש את מחירה של KPT לדני? הלא בדרך כלל כאשר אדם מבקש לרכוש חברה, נערך משא ומתן שבסופו מוסכם בין הצדדים מה השווי שבו החברה תימכר. מדוע הצדדים לא נהגו כך ביחס לאפשרות הקניה העתידית של דני את KPT וחלף זאת קבעו מראש את מחיר החברה וניכו ממנו את ההלוואות שהיא לקחה?