שלישית, גם אם יתקבלו תשובות מניחות את הדעת ביחס לכל השאלות הקודמות, הדבר עדיין איננו מסביר מדוע הסכם בעלי המניות מחייב את דני לשלם סכום כסף עד לסך של 752,000 אירו במקרה שבו וילאר תחליט בעתיד למכור את KPT לצד שלישי שישלם לה פחות מהסכום הנ"ל (ראו: סעיף 10ב(1) להסכם בעלי המניות). האם גם התחייבות זו היא בסה"כ קביעת מחיר שבו דני ירכוש את החברה בעתיד?!
ד. אי-מהימנותם של המסמכים שעברו בין הצדדים ב"זמן אמת": מעדותו של מוטי עלה עוד כי רבים מן המסמכים שהועברו בין הצדדים באותה תקופה נוסחו באופן שבו הם נוסחו משיקולי מס, וממילא הם אינם מעידים באופן אמין על טיבה של מערכת היחסים האמיתית שבין הצדדים. תובנה זו משתקפת ממספר משפטים של מוטי בעדותו והיא מעלה ספק עד כמה יש לקרוא את המסמכים שעברו בין הצדדים "כפשוטם".
ה. מהימנות עדותו של דני: בית המשפט המחוזי הנכבד קבע כי עדותו של דני שלפיה העסקה שבין הצדדים הייתה עסקת הלוואה, אשר כל פרטיה סוכמו מראש מלבד הריבית, שנשארה להתדיינות עתידית, הייתה "עקבית" (ראו: פיסקה 21 לפסק הדין החלקי) והוא נתן בה אמון.
ו. אזכור ההלוואה במכתבו של שלמה מתאריך 12.12.2010: באחד המכתבים ששלמה שלח לדני נכתב: "כידוע לכם, למעשה, בין הצדדים נעשתה עסקה כלכלית, לפיה חברתנו העמידה הלוואה בכפוף לתשלומי ריבית עד מלוא הפירעון – תשלומים אלה תורגמו לדמי שכירות". לכאורה, ממכתב זה עולה כי העסקה בין הצדדים הייתה עסקת הלוואה, כאשר התשלומים לפירעון ההלוואה, תורגמו לדמי השכירות עבור הנכס. שלמה ווילאר טוענים מנגד כי האמור לעיל מתייחס להלוואה שוילאר העניקה ל-KPT, שדני איננו קשור אליה, אלא שתשובה זו מעוררת קושי. "הצדדים" שביניהם נכרתה ה"עסקה הכלכלית" שאליה שלמה מפנה במכתבו, הם כנראה וילאר ודני. משכך, המכתב גורס שבין וילאר לבין דני ("הצדדים") נכרתה "עסקה כלכלית" שלפיה וילאר העמידה הלוואה. האם הלוואת הבעלים מוילאר ל-KPT היא חלק מה"עסקה הכלכלית" שבין "הצדדים"? הלא וילאר ושלמה הם אלו שטוענים כי לדני אין כל קשר להלוואת הבעלים. משכך נשאלת השאלה מדוע הלוואת הבעלים מוזכרת כחלק מהעסקה הכלכלית במכתב שנשלח משלמה לדני שבו הוא תובע ממנו להשלים את חיוביו? נראה שההסבר הטוב ביותר לכך, חרף טיעוניהם של וילאר ושלמה, הוא שההלוואה היתה חלק אינטגרלי מההסכם בין וילאר לדני.
ז. מחויבותו של דני ל-KPT: סעיף 7 להסכם הראשון קבע כי כל הוצאותיה של KPT בנוגע לניהולה, לרבות הוצאות מיסים, אגרות, תשלומים לרשם החברות ולרשויות אחרות, ניהול חשבון בנק והטיפול החשבונאי, יוטלו על דני. אם אכן מכירתה של KPT מדני לוילאר הייתה מכירה רגילה, מדוע דני נשאר האחראי הבלעדי למימונה של חברה שיצאה מבעלותו?