פסק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי הנכבד
27. בתאריך 24.11.2013 ניתן פסק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי הנכבד ובמסגרתו נדחתה התביעה שכנגד מצד וילאר ואילו תביעתו של דני התקבלה בחלקה כך שהוענקו לו הסעדים שפורטו בפיסקה 1 שלעיל.
28. במסגרת פסק הדין החלקי בית המשפט קבע כי התשתית העובדתית שנפרסה בפניו, בין היתר לנוכח שמיעת והערכת עדויותיהם של דני, שלמה ומוטי, מעלה כי השתלשלות הדברים בענייננו הייתה, כפי המתואר להלן:
דני הקים את KPT במטרה לרכוש את הנכס. לאחר שלא עלה בידו להשלים את הרכישה, הוא פנה לשלמה על מנת שזה יסייע לו בהשגת יתרת סכום הרכישה. לאחר משא ומתן, הסכימו דני ושלמה לערוך ביניהם עסקת הלוואה. משכך, וילאר הלוותה לדני סך של 730,000 אירו, שהוסכם כי יוחזרו בתשלומים חודשיים של 8,000 אירו למשך תקופה שלא תפחת מ-51 חודשים. תשלומים אלו היו אמורים לבטא הן תשלומים עבור קרן ההלוואה והן עבור הריבית. במקביל, בית המשפט המחוזי הנכבד קבע כי דני הפקיד בידי וילאר את רוב מניותיו ב-KPT, את הפיקדון עבור התמורה שקיבל בגין מניותיו על סך של 39,000 אירו וכן שיעבד את כל מניותיו ב-KPT, וכל זאת כבטוחה להשבת חובו לוילאר. החזר ההלוואה בוצע כאופן שבו חברת KTHT "שכרה" את הנכס מ-KPT והעבירה דמי שכירות שכיסו את תשלומי ההחזר שסוכמו על פי הסכם ההלוואה. במילים אחרות, תשלומי השכירות גילמו למעשה את תשלומי החזר ההלוואה שדני לקח מוילאר. לאחר שדני לא עמד בהחזר כל התשלומים – וילאר מימשה את בטוחתה, ומכרה את הנכס לצד שלישי תמורת סך של 265,000 אירו.
29. בסיכומם של דברים, בית המשפט המחוזי הנכבד קבע כי וילאר הלוותה לדני סך של 730,000 אירו ובגין הלוואה זו היא קיבלה לידיה, במהלך תקופה של כ-9 שנים, סך של 957,337 אירו, כאשר 692,337 אירו מתוכם שולמו על-ידי KTHT במסגרת "דמי השכירות" ועוד 265,000 אירו ששולמו לה בגין מימוש הבטוחה בנכס (בניכוי של 16,000 אירו ששולמו על-ידי וילאר בגין המכירה). בית המשפט קבע עוד כי חישוב עתידי של הסכום שאותו דני צריך, אם בכלל, להשיב לוילאר, צריך לקחת בחשבון בנוסף לנתונים שלעיל גם סכום של 39,000 אירו ששולם לוילאר כפיקדון.
30. בהתייחסו לסוגיית הריבית שאותה נשאה ההלוואה, סוגיה שנדרשה כדי לקבוע אם סכום ההלוואה הוחזר במלואו, אם לאו, בית המשפט המחוזי הנכבד מצא לנכון להניח כי יש לחשב את הריבית על-פי האמור במסמך מתווה העסקה ולפיו שיעור הריבית הוא 12%. בית המשפט הורה לצדדים לערוך בעצמם את החישוב לגבי יתרת ההלוואה, בהתאם לקביעות פסק הדין החלקי, והוסיף כי ככל שהצדדים לא יגיעו ביניהם להסכמה, ימונה מומחה מטעם בית המשפט שיערוך את החשבון על-פי נתונים אלה.