פסק דינו המשלים של בית המשפט המחוזי הנכבד
31. לאחר מתן פסק הדין החלקי, נתגלעו בין הצדדים חילוקי דעות באשר למספר סוגיות שעלו מפסק הדין החלקי ושהשפיעו על חישוב יתרת ההלוואה. כך, הצדדים נחלקו ביחס לתאריך מתן ההלוואה; מועדי התשלום לוילאר; תקופת ההלוואה שעל בסיסה תחושב הריבית, ושיטת חישוב הריבית. נוכח היעדר ההסכמות ואי יכולתם של הצדדים להגיע בכוחות עצמם לחישוב יתרת ההלוואה, בית המשפט המחוזי הנכבד מינה את רו"ח יעקב זיצר (להלן: רו"ח זיצר) כדי שיחשב את יתרת ההלוואה בהינתן כל אחת מן החלופות שעמדו במחלוקת.
32. ביני לביני, הצדדים הגיעו ביניהם להסכמה ביחס לשתיים מן הסוגיות שלעיל – תאריך מתן ההלוואה ומועדי התשלום. ביחס לתאריך מתן ההלוואה, הצדדים הסכימו כי תאריך זה הוא 22.01.2003. בנוגע למועדי התשלום, הצדדים העבירו לרו"ח זיצר את רשימת מועדי התשלום שהוסכמו על ידם. משכך, בין הצדדים נותרו למעשה שתי מחלוקות:
א) תקופת ההלוואה: וילאר טענה כי תקופת ההלוואה היא החל מתאריך 22.01.2003 ועד ליום מתן חוות הדעת מטעמה – 11.02.2014. כמו כן, לשיטתה יש לחייב את דני לשלם ריבית פיגורים עד להחזרת יתרת ההלוואה על ידו. מנגד, דני סבר כי תקופת ההלוואה היא מתאריך 22.01.2003 ועד לתאריך 31.08.2010, הוא התאריך שבו וילאר התכחשה לראשונה לעסקת ההלוואה, שכן בהתנהגותה בדרך זו היא מנעה ממנו לשלם את יתרת ההלוואה.
ב) שיטת חישוב הריבית: דני טען כי אחוז הריבית על ההלוואה צריך לעמוד על 12%, כפי שנקבע בפסק הדין החלקי. וילאר טענה, מנגד, כי בפסק הדין החלקי נפלה טעות. לשיטתה, מסמך מתווה העסקה – שעליו בית המשפט המחוזי הנכבד הסתמך בפסק דינו החלקי – לא קבע שהריבית השנתית תועמד על 12%, אלא שהריבית החודשית תועמד על 1% בשיטת "ריבית דריבית". וילאר טענה כי בית המשפט המחוזי הנכבד סבר בטעות כי משמעות קביעה זו היא ריבית של 12% בעוד שלמעשה, הריבית צריכה להיות גבוהה יותר.
33. בתאריך 29.04.2014 רו"ח זיצר הגיש את חוות הדעת מטעמו. חוות הדעת כללה ארבעה תחשיבים, כאשר כל אחד מהתחשיבים מחשב את סכום יתרת ההלוואה בהינתן מצב עניינים שונה בהתאם למחלוקות שבין הצדדים. לאחר הגשת חוות הדעת, הצדדים טענו את טיעוניהם בפני בית המשפט המחוזי הנכבד.
34. בתאריך 22.07.2014 ניתן פסק דינו המשלים של בית המשפט המחוזי הנכבד ובו הוכרעו שתי המחלוקות שלעיל:
א) ביחס לשאלת תקופת ההלוואה, בין המשפט קיבל את עמדו של דני וקבע שוילאר היא האחראית להפסקת התשלומים של דני אליה וזאת לאור התכחשותה המאוחרת למהות העסקה, מכירת הנכס במחיר שהיה נמוך משוויו הריאלי, והתנהגותה שהייתה נגועה בחוסר תום לב. משכך, תקופת ההלוואה נקבעה לתקופה שמתאריך 22.01.2003 ועד לתאריך 31.08.2010.