כאמור, מר בן שלמה הוא זה אשר ניהל את המו"מ עם מירקם ואף דחף לשיתוף הפעולה עמה והוא מדגיש בדיווחו לאנשי ערנת כי ההסכם הצפוי עם דורז מתייחס רק לעבודה עם בתי עסק בתחום הדלק והאנרגיה לגביהם קיימת מומחיות של מירקם תוך שהוא מדגיש כי בתחומים אחרים ערנת לא תהא "כבולה" למירקם". דומה כי הדברים הם חד משמעיים ולמעשה אינם עולים בקנה אחד עם גרסתו של מר בן שלמה בתצהירו, תצהיר שנחתם אחר שנתגלעו סכסוך ומחלוקת בין התובעות למר בן שלמה, סכסוך שכאמור עשה את דרכו לבית הדין לעבודה, ויש בו להעלות ספקות רבים באשר למהימנות הנטען ע"י מר בן שלמה בתצהירו ובעדותו.
והגע בעצמך, לו מצבן של ערנת וערנט אכן היה כה גרוע, שומה היה על מר בן שלמה לדווח להן על רצונה דורז בהרחבת שיתוף הפעולה מעבר לחברות הדלק על מנת לשכנע את מנהלי התובעות להתקשר עם דורז, אך תחת זו אנו מוצאים דיווח זהיר שככל הנראה התיישב עם רצון מנהלי התובעות, באשר לשיתוף פעולה מוגבל לתחומים הנזכרים בדיווח.
42. ונמשיך - ביום 21.5.12 (נספח 25א' לתצהירי התובעות), פנה מר בן שלמה למר זאמן, במייל אליו מכותבים מנהלי ערנת (מר ערנטל ומר פרוינד), ובו מודיע מר בן שלמה כי שיתוף הפעולה עם מירקם לא ייצא לפועל, ובלשונו :
"בהמשך לשיחתי אתך היום, ברצוני לעדכן אותך בכתב כי כל נושא החתימה על הסכם שיתוף הפעולה העסקי בו דובר על פתרון משולב בין המערכות בתחום הקמעונאי לאנרגיה והדלק לא יצא לפועל"(הדגשה שלי – צ.ו).
ושוב דומה כי לא ניתן להבין אחרת – המשא ומתן עם מירקם התרכז בשיתוף פעולה לעניין שיווק התוכנה אך ורק בבתי עסק שעיסוקם בתחום הדלק והאנרגיה.
גם מר בן שלמה המהווה ציר מרכזי בתיווך בין הצדדים לצורך כינון שיתוף הפעולה בניהם מבין כי ההסכם מתייחס אך ורק "בתחום הקמעונאי לאנרגיה והדלק" – הא ותו לא !
43. הנתבעות ביקשו לטעון בסיכומיהן כי אין להסיק את המסקנות הנזכרות ממכתביו של מר בן שלמה, אשר נכתבו מספר חודשים קודם לחתימת הסכם שיתוף הפעולה, וככאלה אינם יכולים ללמד על תוכנו של ההסכם עצמו – וישאל השואל וכי הנסיבות שהביאו בסופו של יום לכריתת ההסכם אינן הנסיבות מהן, בין השאר, ניתן ללמוד על פרשנותו הראויה - מכל מקום, לטענת הנתבעות יש ללמוד דווקא ממכתבו של מר בן שלמה שנכתב ביום 6.10.12 ובו הוא מבשר לכלל עובדי ערנת על חתימת הסכם שיתוף הפעולה עם דורז ומבהיר –
"לאחר אין ספור מהמורות, פגישות, תהליכים ארוכים ובדיקות חברת RNET שמחה להודיע שחתמה על הסכם שיתוף פעולה בין החברה לבין חברת דורז טק מקבוצת מירקם, שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום המחשוב של תחנות דלק ומתחמים קמעונאיים..."
הנתבעות מבקשות ללמוד מכך שאכן מדובר בשני תחומים נפרדים תחנות דלק וקמעוניים, ואולם אין לקבל פרשנות זו אחר שהובהר, כפי שהבהרנו לעיל וכפי שנוסיף ונחדד להלן, כי עסקינן במתחמים קמעוניים הנמצאים במתחם תחנות הדלק דוגמת – חנויות נוחות ומכוני רחיצה - כגרסת וכפרשנות התובעות דווקא.
44. כאמור, ביום 3.8.12, נחתם הסכם שיתוף הפעולה בין ערנת לבין דורז (נספח 5ב' לתצהירי התובעות). נוסחו הסופי של ההסכם קיבע את ההוראות המפורטות לעיל כפי שהוחלפו בטיוטות בין הצדדים (נספח 5א' לתצהירי התובעות).
כך, לדורז ניתנה זכות בלעדית לשיווק תוכנת הקופה ל"קמעונאי האנרגיה והדלק" ובלבד, שהשיווק יעשה במשותף (סעיף 2ב. להסכם שיתוף הפעולה). עוד נקבע בהסכם, כי דורז תפתח מערכת משולבת של תוכנת הקופה או כלשון הסכם שיתוף הפעולה - "הפתרון המשולב", כאשר זה ישווק בבלעדיות על ידי דורז "בתחום קמעונאי דלק והאנרגיה" (סעיפים 2ג.+2ד. להסכם שיתוף הפעולה). כאמור, החזרה על המונחים הנזכרים פעם אחר פעם בהטיות שונות (פעם "קמעונאי האנרגיה והדלק" ופעם קמעונאי דלק והאנרגיה" יש בה ללמד באופן חד משמעי כי אין עסקינן בתחום "קמעונאי" כתחום מובחן ופרטני העומד בפני עצמו אלא בתחום קמעונאי מוגדר אשר תיאור הלוואי שלו הוא "הדלק והאנרגיה" אין מדובר בהשמטה מקרית של "הא- הידיעה" קודם לתיבה "קמעונאי" כשם שאין מדובר בהשמטה מקרית של "פסיק" בדיבור "בתחום קמעונאי דלק והאנרגיה" אחר התיבה "קימעונאי" אלא בכוונת מכוון שכוונתה ליחד שני תחומים של שיתוף פעולה בלבד.
45. ודוק, אינני מתעלם מכך שבסע' 3 א' להסכם שיתוף הפעולה נוספה "הא הידיעה" לשם התואר קימעונאי –
"הבעלות בקוד המקור שמוסר צד א' לצד ב' , תישאר אצל צד א' בכפוף לרשיון בלעדי, בלתי מוגבל בזמן ובהיקף, לצד ב' בקוד המקור בתחום הקמעונאי, האנרגיה והדלק כחלק מהפתרון המשולב, ורשיון השימוש ללקוח"
ואולם נראה, לאור הדברים שהראיות שהבאנו לעיל, כי דווקא כאן נפלה טעות קולמוס, ואף אם תמצא לומר כי לא עסקינן בטעות גרידא וכי הצדדים התכוונו בסעיף זה בדיוק לאשר כתוב בו, הרי שגם אז משמעות הדבר היא כי הבעלות בקוד המקור תיוותר לערנת בקשר לכל תחום עיסוק בין בתחום הדלק והאנרגיה ובין בתחומים האחרים ואין עניין זה סותר כלל וכלל את כוונת הצדדים, שקיבלה את ביטויה בסעיפי ההסכם האחרים, לשתף פעולה אך ורק בתחום השיווק לעסקים הקשורים בדלק והאנרגיה, כאשר בצד זה מובהר כי נשמרת זכות היוצרים לערנת באופן כוללני לגבי כל תחום ותחום.
46. זאת ועוד, פרשנותן של התובעות לפיה הסכם שיתוף הפעולה מתייחד אך ורק לגבי בתי עסק בתחום הדלק והאנרגיה מקבלת את אישושה מעצם העובדה שעיסוקה הדומיננטי של מירקם, אף שהיא עוסקת גם בתחומים נוספים, הוא בתחום האנרגיה והדלק. כך היא מפרסמת באתר האינטרנט שלה (נספח 26א' לתצהירי התובעות), כך הסביר מר בן שלמה בחקירתו (עמ' 59 שו' 19-24 לפרו' מיום 13.3.18) וכך גם ניתן ללמוד מתשובותיו של מר זאמן בחקירתו (עמ' 69 שו' 13-35 ועמ' 70 שו' 1-10 לפרו' מיום 13.3.18). ניתן, אפוא, להבין את רצונה של ערנת להתקשר עם מירקם בתחום שיווקי זה בו היא מתמחה ואשר יש באפשרותה לפתח בעניינו את תוכנת הקופה של ערנת.
עניין זה עולה, כאמור, אף מסע' ד' למכתבו הנזכר של מר בן שלמה (נספח 25 א למוצגי התובעות) בו הוא מדגיש כי –
"ד. חברת מירקם – ישנו חוזה מוכן לחתימה, עבודה משותפת עם מרקם תאפשר לנו להגיע למספר רב של לקוחות בתחום הדלק, וכמו כן להציע את המערכת שלנו (רק באם אנו רוצים) במשותף עם חברה מוכרת יציבה וידועה במשק"
ומכאן יכול הקורא להסיק כי מר בן שלמה חש שהוא צריך לשכנע את מקבלי ההחלטות אצל התובעות, מר פרוינד ומר ערנטל, לצורך שיתוף פעולה החורג מתחום הדלק, עניין שהם ככל הנראה מסתייגים ממנו, כעולה מהאמור במכתב זה.
47. ולבסוף, סע' 11.6 ו-11.7 להסכם הניהול (נספח 7 לתצהיר מר פרוינד), אשר נחתם זמן קצר לאחר הסכם שיתוף הפעולה ואף בוטל זמן קצר לאחריו, מגדירים מהו תחום קמעונאי דלק ואנרגיה ומהו לא, כאשר הגדרת התחום היא כך –
"לקוחות מתחום בתחום (הטעות במקור-צ.ו) קמעונאי, דלק והאנרגיה (כולל חברות או תחנות דלק, חנויות נוחות תחנות רחיצה ושאר עסקים בתחומי תחנת דלק וכן חברות קשורות לחברות דלק כגון רשתות שווק מקבוצת דור) הם תמיד ובכל מקרה לקוחות שהשווק ...." (סע' 11.6).