מעשה בית-דין
12. בטרם אתייחס לטענה כי מנהל הארנונה לא היה רשאי לסרב לרשום את שוכרי החנויות בקניון כמחזיקים מחמת ההחלטה החלוטה התקפה שניתנה בעמ"נ 28859-12-13, [פורסם בנבו] ראיתי להביא תמצית קצרה של כלל "מעשה בית-דין" הקבוע בדין ורבות נכתב עליו בפסיקה, כפי שלמשל הובא לאחרונה מפי כבוד השופט גרוסקופף:
"כללי מעשה בית-דין מבוססים על רעיון הסופיות. ביסודם התפיסה כי לאחר שעניין נדון על ידי הערכאות המשפטיות המוסמכות, תוך שניתן לכל אחד מהצדדים יומו בבית המשפט, הרי שהכרעה שיפוטית סופית שהתקבלה כדין היא מחייבת, ומכוחה נוצר מחסום דיוני המונע התדיינות משפטית חוזרת באותו עניין. כידוע, לכללי מעשה בית דין שני ראשים: השתק עילה והשתק פלוגתא. השתק העילה מונע התדיינות נוספת בתביעות שנידונו בהליך שהוכרע; השתק פלוגתא מונע התדיינות חוזרת במחלוקות עובדתיות ומשפטיות שנידונו לגופן ונקבע לגביהן ממצא פוזיטיבי בהליך הקודם (לדיון מקיף בכללי מעשה בית דין ראו: נינה זלצמן מעשה בית-דין בהליך אזרחי (1991); יששכר רוזן-צבי ההליך האזרחי 678-485 (2015))...". (רע"א 5138/18 ג'אזי עוואד נ' עו"ד נפתלי נשר, [פורסם בנבו] פסקה 12 (16.10.2018) (להלן: "עניין עוואד")).
וגם ראו דבריה של כבוד השופטת ענת ברון שאף היא ממש לאחרונה התייחסה בהרחבה לסוגיית מעשה בית דין ברע"א 7202/18 קוזליק נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (11.2.19).
13. הכלל המוכר במסגרת הליכים אזרחיים חל אף בגדרי ההליכים המנהליים שגם בהם "נקודת המוצא היא שאין לחזור ולהתדיין בנושא שכבר הוכרע, ולכן דחייתה של עתירה בעבר תהווה טעם טוב לדחייתה של עתירה חוזרת באותו עניין" (השופטת דפנה ברק ארז משפט מינהלי ד 475 (2017)). כך, עשוי הכלל לשמש את הרשות המעוניינת להדוף עתירות חוזרות של עותר באותו עניין, וכן עשוי הוא לשמש גם את האזרח מקום בו הרשות טוענת נגדו טענה שכבר הוכרעה בהליך קודם בין הצדדים. דברים אלה נטועים היטב בהלכה:
"צד לדיון בבית המשפט הגבוה לצדק איננו בן חורין להעלות מחדש עניינים שהם בבחינת דבר שפוט בדיון קודם. הכלל הזה חל על דיוני בית המשפט הגבוה לצדק אם לפי תורת 'מעשה-בית-דין' ואם משום שבית המשפט לא ירשה לבעל דין להטרידו שנית בדבר שכבר הובא לפניו קודם לכן והוכרע על ידיו, או יכול היה להיות מובא לפניו" (בג"צ 20/64 "המסייר" בע"מ נ' המפקח על התעבורה, פ"ד יח(3) 245, 250 (1964); ראו גם בג"צ 3731/95 סעדיה נ' לשכת עורכי הדין, [פורסם בנבו] פסקה 5 (19.6.1995); בג"צ 10976/02 פארג' איברהים נ' שר הפנים [פורסם בנבו] (5.2.2003); עע"מ 1370/07 רבקה תחיה קרמר נ' המועצה המקומית אבן-יהודה, [פורסם בנבו] בעמ' 14 (28.12.2011)).
אוסיף כי לצד זה גם נקבע כי שלא כמו בהליך האזרחי הרי שבגדרי המשפט המנהלי יחול הכלל של מעשה בית דין באופן "מרוכך". במקום בו התגלו עובדות חדשות רלוונטיות ומהותיות לסכסוך שהוכרע או שחל שינוי נסיבות מהותי בסכסוך שהוכרע, בית המשפט ישוב וידרש לדון בעילה או בפלוגתא שכבר נדונו למרות הכלל של "מעשה בית-דין", וכפי שכתבה לפני ימים ספורים כבוד השופטת ד' ברק ארז:
"יצוין כי כפי שטענו המשיבים, יישומם של הכללים בדבר קיומו של מעשה בית-דין בכל הנוגע להליכים מנהליים הוא "מרוכך" באופן יחסי, בפרט מקום שבו חל שינוי מהותי בנסיבות ונחשפו עובדות חדשות" (בר"מ 704/19 רשימת "אלחודה" נ' ועדת הבחירות עארה- ערערה, [פורסם בנבו] פסקה 23 (21.2.2019); וכן ראו גם רוזן צבי, בעמ' 652).
14. לציין כי הכללים בדבר מעשה בית-דין בהליך מנהלי מחייבים גם את מנהל הארנונה, שלגביו נקבע בפסיקה כי הכלל של השתק פלוגתא יחול אם שאלה משפטית ועובדתית מסוימת הוכרעה כבר על ידו אף אם מדובר בשנת מס קודמת (שלא כמו השתק עילה שכל שנת מס מקימה לכאורה עילת תביעה חדשה לגביה), ובלבד שהנסיבות לא השתנו באופן מהותי. וראו לעניין זה את דברי חברי כבוד השופט א' בכר:
"כאמור, טענות הצדדים נדונו והוכרעו, וללא שינוי נסיבות עובדתי או משפטי לא היה מקום לנסות ו"לעקוף" את הליך הערעור הראשון ולפתוח מחדש את הדיון בפני ועדת הערר ובהמשך בפני בית משפט זה. יובהר למנהל הארנונה שוב, כי בהעדר שינוי נסיבות, אין אפשרות שצד להליך משפטי יתמודד עם פסק דין שנראה לו שגוי בדרך של התעלמות מוחלטת מפסק דין חלוט בין אותם צדדים להליך, בהתייחס לאותו נכס, לאותן עובדות ולצו ארנונה זהה, לאחר שבקשת רשות הערעור שהגיש על פסק הדין נדחתה כאמור." עמ"נ (ת"א) 42584-07-17 מנהל הארנונה בעיריית הרצליה נ' אינטרגאמא נכסים (1961) בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 25 (13.3.2018).