נטען כי מעשים ומחדלים אלה מקימים אחריות בעילות הנזיקיות של מטרד לציבור (סעיף 42 לפקודת הנזיקין), רשלנות (סעיף 35 לפקודה), והסגת גבול במקרקעין (סעיף 29 לפקודה). האחריות הנזיקית מתבססת על הטענה כי התנהגות הנתבעים גרמה לבעירות מסוכנות במקרקעין שהפכו את האתר למפגע בטיחותי, סביבתי ובריאותי לשוהים בו.
יצוין כי לאורך כתב התביעה לא היתה התייחסות פרטנית אל אבו, למעט בעניין רשלנות. נטען כי אבו התרשל בעצמו בכך שהפעיל את המטמנה שלא כדין, הפר את הנחיות המשרד להגנת הסביבה ו/או לא פעל לתקן את ההפרות והליקויים שנתגלו באתר, לא פעל ליישם ו/או לא עשה די כדי ליישם את הנחיות המשרד להגנת הסביבה והתעלם מהתראות שניתנו לו ביחס להפרות.
ההגנה
18. החברה לא הגישה כתב הגנה.
ביום 25.4.2017 ניתן פסק דין בהעדר הגנה נגד החברה, על יסוד כתב התביעה, על מלוא סכום התביעה.
19. ההליך המשפטי התנהל איפוא רק מול אבו, ופסק הדין עוסק בחבותו של אבו כלפי המדינה.
מר אבו הגיש כתב הגנה. בפתח כתב ההגנה טען אבו, כי התביעה התיישנה ברובה, וביחס ליתר האירועים המתוארים בכתב התביעה, יש לדחותה מחמת השיהוי הניכר בהגשתה.
אבו ביקש לסלק את התביעה על הסף. הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 19.7.2012 (כב' השופט פרידלנדר) ובהחלטתי מיום 10.5.2015.
ביחס לטענת ההתיישנות, כב' השופט פרידלנדר פסק כי טרם חלפו 7 שנים מאז התגבשה חובת הנתבעים לשקם את האתר, בתום פעולות ההטמנה. נפסק כי הפרת החובה לשקם את האתר נמשכת, והוצאות שהמדינה תובעת פיצוי בגין הצורך הצפוי בהוצאתן – טרם הוצאו לפועל. נפסק כי בנסיבות אלה, אין יסוד לטענת ההתיישנות.
ביחס לטענת השיהוי, נקבע כי ביסוס הטענה למחילה או לחוסר תום לב מצד המדינה, או להסתמכות מצד הנתבעים, מחייב בירור ראייתי, ועל כן אין מקום לסילוק על הסף.
20. על פי כתב ההגנה, אבו נכנס לתפקידו כמנהל בחברה, ביחד עם אחרים, בחודש מרץ 2003.
מר אבו ציין כי בין השנים 2000 ועד למכירת מניות החברה לאחרים ובניהם אבו, ביום 5.2.2003, נוהלה המטמנה ע"י מר רפי אמסלם ושותפו מר אבודרהם.
לטענתו, הוא פעל בסך הכל כחמישה עשר חודש כאחד ממנהלי החברה. לטענתו, במשך כל התקופה מאז נכנס לתפקידו פעלה המטמנה כדין. נטען כי בשלב כלשהו החל מתחרה עסקי בשם דורון שוסטר להפעיל מערכת לחצים על הרשויות על מנת לסגור את אתר החברה. נטען כי מדובר באדם שהשתלט על קרקע באזור ניר גלים וכרה ללא היתר חול. עם סוף הכרייה נוצר במקום בור ענק, ותוך ניצול קשריו הפוליטיים ביקש וקיבל מר שוסטר היתר להפעיל במקום אתר לפינוי פסולת יבשה, והוא פעל נגד מתחריו העסקיים.