105. במקרה דנן, אין חולק כי בעת שנחתם תצהיר המתנה, לא היו למבקש זכויות רשומות בדירה, והנכס רשום על צד ג', וכלל לא על שם המבקש. היות ולמבקש רק היתה הזכות להירשם בעתיד כבעל הדירה, הרי סיווג זכותו של המבקש יקבע לפיכך כזכות אובליגטורית, ולא כזכות קניינית. ( ראה לענין זה אף ה"פ ( חי) 119/08 שוויצר נגד רפאל סעיף 10 לפסק הדין).
106. עיון בתצהיר המתנה מעלה כי לשונו ברורה וחד משמעית ולפיה המבקש העניק למשיבה במתנה את כל זכויותיו בדירה ברחוב וויצמן 19/2/ בעיר באר שבע. היות והדירה לא רשומה עדיין על שם המבקש, כל שיש למבקש בדירה היא הזכות האובליגטורית העתידית להירשם כבעלים לדירה. משאלו זכויותיו ואת אלו העניק הוא למשיבה, הרי משנחתם תצהיר המתנה, ונמסר למשיבה , הושלמה למעשה המתנה והמבקש אינו יכול לחזור בו, וזאת בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק המתנה ( ועל כך ראו גם את דברי כבוד השופט י. עמית בתיק ה"פ 119/08 שוייצר נ' רפאל, פסקה 10, פורסם במאגרים המקוונים].
107. ככל שזו מסקנתי כי זכותו של המבקש בדירה היא רק הזכות להירשם בעתיד כבעל הדירה הרי שזכותו הינה זכות אובליגטורית וזכות זו ורק זו התכוון ויכול הוא להעביר למשיבה, הרי שתצהיר המתנה הוא מתנה לאלתר ומהווה מתנה מוגמרת, ומשכך לא רשאי היה המבקש לחזור בו מהמתנה באופן חד צדדי.
חזרת המבקש מהמתנה ככל שהמתנה הינה "התחייבות" בלבד.
108. על אף מסקנתי זו, לפיה המדובר ב-"מתנה מוגמרת", וכי תצהיר המתנה היווה "מתנה לאלתר" ולא התחייבות לתת מתנה ולכן לא רשאי היה המבקש לחזור בו מהמתנה באופן חד צדדי, אדון למעלה מן הצורך בטענות המבקש כי עסקינן בהתחייבות מצידו לתת מתנה, וכי לאור הוראות סעיף 5 לחוק המתנה רשאי היה הוא לחזור בו מההתחייבות.
109. כעולה מחוק המתנה אשר צוטט בהרחבה לעיל, ככל שהייתי מגיעה למסקנה כי עסקינן בהתחייבות לתת מתנה, כנטען ע"י המבקש, הרי שנותן המתנה, אשר התחרט לאחר מעשה, יכול לחזור בו ממתן המתנה בהתקיים מספר תנאים מצטברים:
הראשון- מקבל המתנה לא שינה את מצבו עקב המתנה, שכן ככל שיתברר כי מקבל המתנה שינה את מצבו עקב המתנה, מנוע נותן המתנה מלחזור בו מהמתנה.
השני- ככל שמקבל המתנה לא שינה את מצבו עקב המתנה, רשאי נותן המתנה לחזור בו, אלא אם כן הוא וויתר במפורש על זכות זו.
110. מכאן, שעל בית המשפט לבחון האם שינתה המשיבה את מצבה בעקבות המתנה. ככל שייקבע שכן, המתנה עומדת בעינה והמבקש מנוע מלחזור בו. ככל שייקבע כי המשיבה לא שינתה את מצבה עקב המתנה, יש לבחון האם וויתר המבקש בכתב על זכותו לחזור בו מהמתנה.