פסק דין
מבוא
1. לפני תביעה הצהרתית, בה מתבקש בית המשפט להצהיר על ביטול עסקת מתנה לגבי דירת מגורים ברחוב וייצמן 19/2 בבאר שבע, אשר הוענקה ע"י המבקש למשיבה (להלן ולחילופין: "הנכס", "הדירה" ו/או "עסקת המתנה מושא התובענה").
זהות הצדדים ורקע כללי
2. המבקש, אזרח מדינת ישראל, יליד 1926, אשר נכון למועד הגשת התביעה התגורר באופן עצמאי בביתו, ובגפו.
3. המשיבה, אזרחית מדינת ישראל, גרושה המגדלת את נכדיה כמשפחת אומנה, הינה מי שהיתה בקשרים מסוימים עם המבקש עובר לתקופות מסוימות, כפי שיפורט בהמשך.
4. בראשית ההליך טענו הצדדים באופן עצמאי, כאשר המבקש הגיש את כתב תביעתו שלא באמצעות עורך דין וכך אף המשיבה. בהמשך הגיש עו"ד מטעמו בקשה להגשת כתב תביעה מתוקן מטעמו בצירוף בקשה למתן צו מניעה זמני לאסור על המשיבה, לבצע כל פעולה במקרקעין, לרבות דיספוזיציה במקרקעין. המשיבה אף היא פעלה להגשת כתב הגנה מתוקן מטעמה באמצעות עורך דין מטעמה.
5. במהלך ההליך, ועוד לפני שנערך דיון הוכחות, ביום ה- 29/4/18, דווח לבית המשפט כי המבקש אושפז בבית חולים פסיכיאטרי, עקב הדרדרות במצבו הנפשי והגופני. כפועל יוצא מונה לו אפוטרופוס לגוף ולרכוש, הוא עורך דין אריאל ממן, אשר ייפה את עורך דין מוסקוביץ להמשיך בניהול התביעה.
6. לאור מצבו הרפואי של המבקש, וויתר ב"כ המבקש על הגשת ראיות מטעמו והסתפק בחקירתה הנגדית של המשיבה.
טיעוני הצדדים
7. לטענת המבקש בכתב תביעתו המקורי, הוא הינו קשיש אשר בשלב מסוים, בשנת 2004 בערך, מצא עצמו לבד לחלוטין, לאחר שאשתו עזבה אותו ועברה לגור עם ילדיו. לטענתו, הוא נותר בודד וערירי, והיה זקוק הן לתמיכה נפשית והן לתמיכה טכנית וסיוע במטלות הבית.
8. בנסיבות אלו פגש במשיבה אשר הינה אישה צעירה ונמרצת, לטענתו, הוא התיידד עמה, תמך בה כספית וסייע לה בבעיותיה השונות. לטענתו, באותה עת נוצר סכסוך רכוש בינו לבין אשתו, ועל רקע זה המשיבה, כך לטענתו, שכנעה אותו להעביר לה את הדירה כמתנה, ולפיכך ביצע הוא עסקת מתנה בה העביר למשיבה את הזכויות בדירה בשנת 2010. המבקש הדגיש כי בינו לבין המשיבה היו יחסי ידידות בלבד, וכי הוא סייע לה כלכלית לפי הצורך.
9. לטענתו, היה בינו לבין המשיבה הסכם מפורש שבכל עת, ובפרט אם מצבו הכלכלי ישתנה לרעה, המתנה תבוטל והזכויות בדירה יוחזרו לידיו, אך כפי שהתברר לו מאוחר יותר, המשיבה רימתה אותו תוך ניצול מצוקותיו.