שינוי מצבה של המשיבה עקב קבלת המתנה
111. זכותו של נותן המתנה לבטל את המתנה נתונה לו כאמור רק בשלב ההתחייבות, והיא מותנית ע"פ סעיפים 5 (ב) ו5(ג). בענייננו, המבקש טוען לביטולה עקב סעיף 5 (ב).
112. חוק המתנה שצוטט לעיל קובע באופן מפורש בסעיף 5ב כי "...כל עוד מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות, רשאי הנותן לחזור בו ממנה, זולת אם וויתר בכתב על רשות זו...".
113. דהיינו, על בית המשפט לבחון האם המקבל לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות, והאם הנותן לא וויתר בכתב על רשותו לחזור בו מהמתנה.
114. בבואי לבחון תנאי סף זה, בחנתי את תצהירי ועדויות הצדדים והגעתי לכלל מסקנה כי המשיבה לא הוכיחה כי שינתה את מצבה בעקבות ההתחייבות ליתן לה מתנה. ובמה דברים אמורים?
115. בראשית הדברים אפנה לכך שכעולה מההלכה הפסוקה והספרות המקצועית בנושא, הנטל להוכחת השינוי במצב מקבל המתנה מוטלת על המקבל, בהינתן שעסקינן במציאות חייו ורק הוא יכול להעיד עליה (ועל כך ראו בהרחבה, חוק המתנה, פרופ' ראבילו תשכ"ח – 1968, עמוד 364).
116. זאת ועוד, ב-ע"א 760/83, פילובסקי נגד זיטלני, דן בית המשפט במהות השינוי שצריך להתקיים כדי שהנותן לא יוכל לחזור בו ממתנתו:
"...אין להניח כי הכוונה לכל שינוי שולי וקל ערך, ולא כל שינוי חוסם חזרה מכל מתנה. יש לקרוא את הדברים תוך מתן משקל לזיקתם ההגיונית של הנושאים זה לזה, ואלו הם בהקשר זה, המתנה ומהותה מחד גיסא, והשינוי ומהותו מאידך גיסא... מהותו של שינוי כגורם משפיע על פי סעיף 5 (ב) נמדדת לאור אופי השלכותיו של מי שמצפה למתנה, ובין היתר לפי מידת היותו בלתי הדיר. ככל שהמתנה יקרה יותר וככל שהשינוי שולי יותר או ניתן להחזרה לקדמותו בדרך קלה והוגנת, גם מצטמצמת הנטייה לראות את ההתחייבות כבלתי הדירה..".
117. המשיבה טוענת בתצהירה כי היא שינתה את מצבה לרעה בעקבות המתנה לה זכתה:
"...התנהלות התובע שינתה את מצבי לרעה....התובע הוא אשר העניק לי במתנה ובשמחה ובגמירות דעת גמורה ושלמה את הדירה ברחוב ויצמן..." (ראו תצהיר המשיבה).
אף בעדותה בפני טענה היא כלהלן.
118. לצד זאת, עת נשאלה בחקירתה מדוע לא סיפקה היא מסמכים לכך לא היתה ברורה תשובתה כלל ועיקר. לטענתה, הקשר בינה לבין המבקש החל בשנת 2005 לערך, או אז התגוררה היא בדירת עמידר ברחוב החיד"א 43/14 בבאר שבע, ואשר בה היא אף מתגוררת עד היום. לטענתה, כעולה מתצהירה, מתן המתנה עבורה היה ביוזמתו של המבקש אשר היה נחוש לקדם זאת, ובמהירות, היא מצידה אף הבהירה לו כי בעצם מתן המתנה תישלל ממנה זכאותה ממשרד השיכון לרכישת הדירה בה היא מתגוררת, וכן היא הבהירה לו כי הדבר יפגע בזכויות אחרות שיש לה, כחד הורית ללא נכס, וכן כי ישנה הדבר את שיעור דמי השכירות שלה כלפי עמידר. דה עקא שהמבקש התעקש להעביר לה את הדירה באופן מיידי וללא שהוא חוזר בו מהמתנה, והכול מתוך מודעות שלו להשלכות של מתן הדירה עליה.