"נראה לי שהמסקנה אליה הגיע בית המשפט בשתי הפרשות ההן צריכה לחול גם בענייננו. דהיינו, שיש בחתימת ייפוי הכוח על ידי המשיב ויתור בכתב מצידו על זכותו לחזור בו מן המתנה, באין כל ראיות שתסתורנה את הכוונה המשתמעת מיפוי הכוח, לוותר על זכותו של המשיב לחזור בו מההתחייבות ליתן את הנכסים במתנה למערערים.. ..ראוי להוסיף, שבמקרים בהם נעשה הויתור על זכות החזרה ממתנה בייפוי כוח בלתי חוזר, יש משנה תוקף לכוונת הוויתור. ...לאור העובדה כי סיווגה של העיסקה בתור התחייבות לתת מתנה בעתיד הוא סטטוטורי, ניתן להניח כי נותן המתנה הניח כי בחתימתו על ייפוי הכוח הבלתי חוזר הוא מוותר על זכותו לחזור בו מן המתת, ואולי אף ניתן להניח כי נותן המתנה התכוון להשלים, ככל הניתן, את כל הפעולות הדרושות מצידו לשם השלמת העברת הקניין במתנה, על ידי החתימה על ייפוי הכוח האמור. העולה מן האמור לעיל הוא, שלמשיב לא עמדה זכות לחזור בו מן המתנה לפי סעיף 5(ב) לחוק המתנה, וזאת משום שחתם על ייפוי כוח בלתי חוזר לשם העברת הבעלות במקרקעין בהתאם להסכם, אשר בחתימתו עליו ויתר על זכות החזרה מהמתנה...." " .
134. בפס"ד זה, כבוד השופטים טל וטירקל הצטרפו אל כבוד השופט אור, כך שההלכה כיום היא שייפוי כוח בלתי חוזר, מהווה ויתור בכתב על זכות החזרה מהמתנה. דעתה של השופטת נתניהו בפרשת סעתי, נותרה אפוא בבדידותה.
135. כך , שיש ראשית לבחון אם כך, האמנם בענייננו ניתן ייפוי כוח בלתי חוזר:
136. ואכן- בתיק קיימת הפנייה, המצויה במסמך אשר הוגש ע"י הצדדים ללשכת מיסוי המקרקעין, לייפוי כוח בלתי חוזר אשר ניתן לעו"ד בלקין במועד העברת המתנה, הוא ה- 21/4/10. דה עקא שעיון בתיק מעלה כי עותק לייפוי כוח כזה אינו מצוי בתיק, אלא רק ההפנייה אליו, במסמך ללשכת מיסוי המקרקעין.
137. דהיינו שייפוי כוח זה כלל לא הונח לפתחי, ולא הוגש לתיק כלל, יהיו לכך הסיבות אשר יהיו, ולכן לא הוכיחה המשיבה כי המבקש חתם עליו, וכי בחתימתו ביום 21/4/10 וויתר הוא בעסקת המתנה על זכות החזרה.
138. כאן המקום לשוב ולציין שעקב חילופי עורכי דין ע"י המבקש, הבהיר עו"ד בלקין במכתב המצוי בתיק, כי אין בידו מסמכים רלוונטיים בשל העברת הטיפול בעסקה לעו"ד ברזילי, וכי את כל המסמכים הרלוונטיים העביר הוא בזמנו לידי עו"ד ברזילי.
139. יוצא שלא קיים בתיק ייפוי כוח בלתי חוזר אשר חתום בפני עו"ד בלקין, אשר טיפל בתחילת העברת המתנה למשיבה.