185. גרסאותיה הסותרות של המשיבה בכתב ההגנה המקורי בנוגע לרכישת הדירה על ידה מהמבקש בתמורה מלאה של 300,000 ₪ והתעלמותה כליל מחתימתה על המסמך מיום 4/5/15 פוגמים מהותית במהימנותה של המשיבה ובנכונות בית המשפט לאמץ דווקא את גרסתה המאוחרת שניתנה לאחר קבלת יעוץ משפטי כי חתמה על המסמך, תחת איומים.
186. זאת ועוד- לטענת המבקש בכתב תביעתו המקורי ואשר הוגש כאשר המבקש לא היה מיוצג, טען הוא כי נאלץ לשלם למשיבה סכום של 250,000 ₪, ובתמורה הצהירה המשיבה את ההצהרה שלעיל, לפיה היא מבקשת לבטל את חזקתה ובעלותה בדירה, ולטענתו רק אז היא חתמה על מסמך המעיד על כך שלעיל.
187. לטענת המשיבה , מאידך, אשר הודתה בקבלת כספים, הסכום האמור ניתן לה ללא כל קשר לוויתור שלה על הדירה, אלא לצרכים אחרים. כזכור וכאמור- במועד הדיון בפני טענה היא כי הסכום הנ"ל הועבר לה לצורך ביטחונה הכלכלי ורצונו להיטיב עימה: "...קיבלתי ממנו 250,000 ₪, זה היה לפני המכתב שחתמתי עליו....הוא הזמין אותי ואמר שהוא חייב לדבר איתי...הוא פחד שהוא לא יחזור ולכן נתן לי 250,000 ₪ לביטחון הכלכלי שלי, לא בתמורה למשהו... זה לא היה בהתנייה....". (ראו עמוד 22, שורות 27 ואילך).
188. זאת ועוד, כאשר בחקירתה נטען מולה כי בכתב הגנתה טענה בזמנו כי הכספים שולמו לה לכיסוי חובותיה בעסק הפרטי שלה, טענה היא כעת כלהלן : "גם. הוא אמר לביטחון הכלכלי שלי... שיהיה לי במה לשלם את החובות, שיהיה לי כסף בזמן שהוא לא פה...".(שם). לטענתה, אין עסקינן בסתירה היות וכיסוי חובותיה והביטחון הכלכלי שלה הינם היינו הך.
189. עוד לטענתה, התשלום לא נעשה בשום פנים ואופן בסמיכות לחתימתה על מסמך הוויתור (שם). המשיבה מפנה בעדותה לכך שלטענתה היא לא חשבה שיש כל תוקף למסמך הוויתור, היות והוא לא היה בנוכחות עו"ד, ונכתב תחת לחץ אשר הפעיל עליה המבקש.
190. עת נשאלה בחקירתה הנגדית מדוע לא הלינה על כפייה או התלוננה במשטרה, טענה היא כי ידעה שממילא זכתה לקבל לא מעט מהמבקש, כי חשבה שיתחרט וכי בכל זאת רחשה לו אהבה וכבוד, והכחישה מכל וכל את טענת המבקש כי תמורת הוויתור העניק הוא לה סכום של 250,000 ₪. הנ"ל הודתה בקבלת הסכום אך שייכה אותו לחילופי כספים אחרים בין השניים במסגרת עניינים אחרים משותפים אשר היו להם, וטענה כי סכום זה ניתן לה על ידו לפני שטס לאוסטרליה וכשנה לערך לפני מועד החתימה על הוויתור לכאורה ולטענתה "אפשר לבדוק זאת" (עמוד 22, שורות 18 ואילך).