"על כך שביסוד דיני החוזים עומד עיקרון חופש החוזים - ועל כך שמעיקרון זה נגזר במישרין עיקרון חשוב נוסף לפיו 'חוזים יש לקיים' - אין מי שיחלוק. זוהי נקודת המוצא בכל מחלוקת משפטית שעוסקת בדיני חוזים. חוזה כולל מעצם טבעו מערך של זכויות וחובות המחולקות בין הצדדים מהם נגזרים סיכויים וסיכונים שונים המחולקים בין הצדדים. כוחו הגדול של החיוב החוזי (להבדיל מחיובים אחרים במשפט האזרחי כדוגמת חיובים מכוח דיני הנזיקין או דיני עשיית עושר ולא במשפט) טמון בהיותו חיוב רצוני שהצדדים נטלו על עצמם מרצונם החופשי".
ובע"א 4893/14 זועבי נ' מדינת ישראל (3.3.2016)(להלן: "פרשת זועבי") נאמר כי:
"הדוקטרינה החוזית לפיה 'חוזים יש לקיים' מכתיבה אחריות חוזית מוחלטת, ומי שהתחייב בחוזה נדרש לקיים את התחייבותו או לפצות את המתקשר עמו אם לא עמד בהתחייבותו".
ראו עוד: ע"א 879/14 נחשון נ' נחשון (5.5.2016).
20. יחד עם זאת, למפר עשויות לעמוד מספר טענות שבכוחן לפטור אותו מן החיוב החוזי, ובכללן טענת הסיכול הקבועה בסעיף 18(א) לחוק החוזים. סעיף זה מאפשר למחול למפר התחייבות חוזית, כאשר ההפרה נגרמה בשל נסיבות "שהמפר בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ושלא היה עליו לראותן מראש ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים". בנסיבות המנויות בסעיף 18(א) הנ"ל, ייסוג הכלל לפיו "חוזים יש לקיים" מחמת סיכול החוזה.
בפרשת זועבי סקר כב' השופט עמית בהרחבה את דין הסיכול על פי חוק החוזים לעומת דין הסיכול המיוחד בחוק השכירות והשאילה התשל"א-1971. נאמר כי שניהם דורשים התקיימות תנאי הצפיות, היינו היעדר ידיעה או צפייה מראש של הנסיבות המסכלות, בפועל או בכוח. מדובר בבחינה אובייקטיבית - נורמטיבית במסגרתה על בית המשפט לבחון האם המפר הסביר צריך היה לצפות את התרחשות הנסיבות המסכלות ערב החתימה על ההסכם. עוד נאמר לעניין הצפיות, בהקשר של סעיף 18(א) לחוק החוזים (עמ' 23 לפסק הדין) כי:
"מרכיב צפיות הסיכול 'בכוח' זכה לפרשנות מרחיבה ביותר בפסיקה, כך שהגנת הסיכול כמעט התרוקנה מתוכן. כך, למשל, העלה השופט לנדוי את השאלה האם 'כל עוד השלום אינו שרוי בין ישראל ובין כל שכנותיה', סכנה של פרוץ מלחמה הינו תמיד בגדר הצפוי. (ע"א 715/78 כץ נ' נצחוני מזרחי בע"מ, פ"ד לג (3) 639, 634 (1979)). עוד נקבע בפסיקה, כי ניתן לצפות עיכוב בקבלת אישורי מיסים, לצורך העברת זכויות בלשכת רישום מקרקעין, בעקבות המעבר של משרדי מס שבח למחשוב (ע"א 748/80 גולדשטיין נ' גוב-ארי חברה לבניין והשקעות, פ"ד לח (1), 309, 324-323 (1984)); וכי ניתן לצפות שינוי בשער המטבע (ע"א 206/79 ריטברג נ' ניסים, פ"ד לד (3), 314, 333 (1979)). על ההרחבה היתרה של מרכיב ה 'צפייה בכוח' שבסעיף הסיכול הכללי, נמתחה ביקורת בספרות: 'הגישה שהשתרשה במשפטינו.... אינה תואמת מגמות מודרניות ליבראליות, המשתקפות בגזרות אחרות של דיני החוזים, והתעורר מזמן הצורך בהמרתה בגישה פתוחה וגמישה יותר' (שלו, בעמ' 503)... כשלעצמי, אף אני נוטה לדעה כי יש מקום 'לרכך' את הפרשנות הנוקשה שניתנה לרכיב 'הצפיות בכוח' בסעיף 18 לחוק התרופות, אך איני רואה לקבוע מסמרות בעניין, מפני שאיני נדרש לכך לצורך המקרה דנן".