5. בדומה לכך, אינני מוצא פגם גם בעובדה שהאמ"מ לא הוזכר "ברחל בתך הקטנה" בחוזה. תכנית המתאר ותכנית השינוי צורפו לחוזה כנספחים, ומהם ניתן היה ללמוד בנקל על התכנית הקיימת ותכנית השינוי המותנה ודי בכך.
6. זאת ועוד. ההחלטה של הוועדה לבדיקת תכניות במשרד התיירות משנת 2010 (מוצג 14 מטעם המשיבה), אשר בחנה את אפשרות קידום פרויקט אכסון מלונאי מיוחד לבקשת היזם, מהווה הוכחה נוספת למרכזיותו של האמ"מ לתכנית אותה ביקשה המשיבה לממש. בהחלטה נאמר כי "היזם מבקש לקדם פרויקט – אכסון מלונאי מיוחד, שיוצר קומפלקס של מלונאות ומגורים". גם הוחלט כי "ניתן להקים אכסון מיוחד ב-2 המגרשים המוגדרים כאכסון מלונאי", וצוין כי "לדברי היזם האכסון המלונאי מיוחד מהווה תנאי בסיסי לביצוע הפרויקט". אמנם תוקפה של החלטה זו פג טרם החתימה על החוזה (תוקפה ניתן לשלוש שנים, והיא ניתנה ביום 8.12.2010), אך אין בכך כדי להפחית מהעובדה שעולה ממנה בבירור שהמשיבה פעלה להקמת אמ"מ שנים קודם לחתימה על החוזה.
7. נקודה נוספת אליה יש להתייחס היא כי בהחלטת הוועדה לבדיקת תכניות במשרד התיירות מיום 5.6.2014 (מוצג 15 מטעם המשיבה) נכתב כי: "לדברי נציגי היזם, הם רואים יותר ביקושים למלונאות מאשר אכסון מלונאי מיוחד, יחד עם זאת הם מבקשים להשאיר את האופציה לאכסון מלונאי מיוחד". אמרה זו אכן עשויה להשתמע כהוכחה לכך שהמשיבה לא ייחסה חשיבות גדולה לאמ"מ. אך יש לקרוא לצד אמרה זאת – שלא המשיבה ניסחה אלא הוועדה במשרד התיירות – את שכתבה המשיבה למשרד התיירות לפני מתן ההחלטה, בדוא"ל מיום 13.4.2014: "האכסון המלונאי המיוחד הוא המנוף הכלכלי המאפשר את הקמת הפרוייקט וקבלת הליווי הבנקאי". לדעתי אפוא יש ערך ראייתי גבוה יותר כיצד ניסחה המשיבה בעצמה את מבוקשה ממשרד התיירות בהצביעהּ על חשיבות האמ"מ לפרויקט, מאשר ניסוח הוועדה במסגרת החלטתה האמורה.
מכלל האמור עולה כי האמ"מ היווה חלק מהותי מתכנית המתאר ומתכניתה של המשיבה לפרויקט, וזאת על אף היעדרו של ציון האמ"מ מתכנית השינוי ומהחוזה באופן מפורש.
8. מהמסקנה שהאמ"מ היווה חלק מהותי מהפרויקט, מתבקשת מסקנה נוספת כי ויתור על האמ"מ היווה שינוי שלא אִפשר לקיים את תכנית השינוי כפי שהופיעה בחוזה. חברי סבור כי ויתור על האמ"מ הוא לכל היותר שינוי של תכנית המתאר, ולא של תכנית השינוי אשר אישורה שלה הוגדר כתנאי המתלה בחוזה (פסקה 34 לחוות דעתו). אך, כאמור, אני סבור שאין לקרוא את תכנית השינוי בנפרד מתכנית המתאר. משנדרשה תכנית השינוי לעבור שינוי מהותי בדמות של ויתור על האמ"מ שאושר בתכנית המתאר (המקורית), הרי שאין מדובר בתכנית השינוי עליה הסכימו הצדדים בחוזה ביניהם, ועל כן התנאי המתלה שבחוזה לא התקיים. נוסף על כך אזכיר כי מטרת תכנית השינוי הייתה להסדיר איחוד וחלוקה של שטחים ולהתאים את שמות הייעודים. מששונה הייעוד עצמו של הקרקע, תכנית השינוי המופיעה בחוזה לא התקיימה.