המשיבות טענו כי הוכחו כל התנאים הדרושים למחיקת סימן מסחר בהתאם לסעיף 39(א1) לפקודה. לטענתן, אין ממש בפרשנות שנתנו המערערים למונח "בכל עת" בסעיף 39(א1) לפקודה, שכן הוראות הפקודה מהוות דין ספציפי הגובר על הוראות חוק ההתיישנות. לעמדתן, גישת המחוקק, לפיה אין הגבלת זמן למחיקת סימני מסחר שנרשמו בחוסר תום לב, נוהגת גם בשיטת משפט אחרות. עוד נטען כי בניגוד לטענת המערערים, אין חובה שסימן מסחר יהיה "סימן מסחר מוכר היטב" על מנת לבסס בקשה למחיקת סימן מסחר שנרשם שלא בתום לב. מכל מקום, לטענתן הוכח כי סימן המסחר של הרשת הבינלאומית הינו "סימן מסחר מוכר היטב". כמו כן, נטען כי מבחן תום הלב הוא מבחן אובייקטיבי כשבענייננו בית המשפט קבע כי המערער פעל שלא בתום לב גם מבחינה סובייקטיבית.
עוד טענו המשיבות כי יש לדחות את טענותיהם המקדמיות של המערערים, בין היתר, לקיומם של שיהוי, השתק ומניעות. לטענתן, הרשת הבינלאומית מעולם לא "ויתרה" על זכותה להשתמש בסימן בישראל, וכבר במועד מתן החלטת הרשם בבקשת הביטול הודיעה כי בכוונתה להשתמש בסימן המסחר בעתיד. עוד נטען בין היתר כי צד הנוהג בחוסר תום לב מנוע מלהעלות טענות של שיהוי וויתור; כי אף אם ויתרה הרשת על זכותה בשנת 1978 אין מדובר בוויתור צופה פני עתיד; כי בשל האופן בו התנהלו המערערים, יש לדחות את טענתם לנזק ראייתי; וכי החלטת הרשם בבקשת הביטול היא החלטה טכנית, בגדרה כלל לא נדונה שאלת תום ליבו של המערער, ועל כן אין היא מקימה השתק פלוגתא.
אשר לשרשור הזכויות בחברת HDL, נטען כי סוגיה זו אינה רלוונטית לדיון בשאלת תום ליבו של המערער, וכי לגופו של עניין הוכח כי המשיבות רכשו את מלוא הזכויות בשם "הביטאט" ובמוניטין של הרשת הבינלאומית.
לבסוף, טענו המשיבות כי אין יסוד לטענה כי תוצאת פסק הדין – המתירה שימוש מקביל בסימן "הביטאט" – עלולה לגרום להטעייה. לשיטתן, במקרים דומים כבר נקבע בעבר כי מותג עולמי רשאי לעשות שימוש בסימניו בישראל אף שקיים בישראל עסק מקומי בעל שם זהה. כמו כן, לעמדתן הבידול עליו הורה בית המשפט שולל סכנה להטעיה, וכפי שנפסק דווקא המערערים הם שהתכוונו להטעות את הצרכנים תוך שימוש במוניטין של הרשת הבינלאומית.
דיון והכרעה
11. השאלה המרכזית העומדת לפנינו היא האם סימן המסחר של המערערים נרשם שלא בתום לב ועל כן יש להורות על מחיקתו. בתוך כך עומדת להכרעה השאלה האם רישום של סימן מסחר אשר אינו "מוכר היטב בישראל" מהווה רישום שלא בתום לב.