18. לטעמי, גישה זו חוטאת לרציונל שעומד בבסיסה של עילת תום הלב. על תכלית זו עמד פרידמן בספרו:
"מבחן תום הלב הינו מבחן אובייקטיבי, שתכליתו למנוע ניסיון להשתלט או למנוע שימוש בסימן מסחר על ידי בעליו המקורי, גם אם בעל הסימן טרם החל לפעול בצינורות המסחר במדינת ישראל. הסעיף נועד לקדם את האינטגרציה בין מדינת ישראל לבין האיחוד האירופאי וארגון הסחר העולמי, במטרה להרחיב את גבולות הסחר החופשי של מדינת ישראל." (פרידמן, בעמ' 658).
קבלת טענת המערערים, לפיה נדרש מוניטין בישראל, מקום בו הוכח מוניטין בינלאומי, לשם ביסוסו של רישום שלא בתום לב חוטאת למטרתם של דיני סימני המסחר במניעת הטעייה, ותעודד בעלי עסקים ישראלים לנסות ו"לשאוב" מהמוניטין הבינלאומי של חברות זרות שאינן פועלות בישראל. דברי טעם, המבקרים את ההחלטה בעניין Person's מצאתי בספרו של המלומד F.W. Mostert:
"..[T]he owner of the foreign mark is prevented from effectively expanding its business to the domestic jurisdiction under its own mark. The defendant's interest's on the other hand, cannot be given great weight if its objective is to prevent the foreign trademark's owner's into the domestic jurisdiction; to extract ransom from the foreign when it does enter the domestic market; or to trade on the international reputation of the foreign trademark". (F.M Mostert Famous and Well-Known Marks: An International analysis (Butterworths, 1997))
כאמור, "השתלטותו" של המותג הישראלי על סימן המסחר של גורם בעל מוניטין בינלאומי מהווה חסם לכניסתו לשוק של אותו גורם וזאת בניגוד לתכלית העומדת בבסיס התיקון הקוראת לעודד את כניסתם של גורמים בינלאומיים לשוק הישראלי (השוו: ע"א 513/89 S/interlego a נ' lines bros. S.a-exin, פ"ד מח(4) 133, 202 (1994)). הקניית זכות למי שהשתמש במוניטין של סימן בעל מוניטין בינלאומי תדיר את רגליו של הגורם הבינלאומי מכניסה לשוק המקומי, ואף תעניק למשתמש המקומי יתרון פסול מול הגורם הבינלאומי, בעת שהאחרון יבקש להיכנס לשוק המקומי.
19. בהקשר זה יש לשים דגש על האינטרס הציבורי במניעת הטעייה, שהרי "הטעות והסכנה להטעיה, היא נשמת אפה של הפקודה." (ע"א 10959/05 Tea Board נ' Delta Lingerie S.A.OF Cachan [פורסם בנבו] (7.12.2006)). בעולם הגלובלי בו אנו חיים אין מניעה כי צרכנים ישראליים יחשפו למוצרים של רשת גלובאלית שאינה פועלת בישראל, ויטעו לחשוב כי חנותו של הגורם המקומי המבקש ליהנות מהסימן הבינלאומי נכללת תחת כנפי אותה רשת. התייחס לכך בית משפט זה בעניין קרדי: