ראשית, בעניין זלצר קבע בית המשפט העליון מעין תקנת שוק אשר נועדה להגן על רוכשים בהליכי חדלות פירעון ולהבטיח להם הגנה קשיחה מפני תביעות עתידיות.
שנית, חוק הפטנטים אינו קובע הסדר ספציפי למכר פטנט בתנאי תקנת השוק, במסגרת הליכי חדלות פירעון.
שלישית, דיני חדלות פירעון נהנים ממעמד מיוחד בשיטתנו המשפטית. בשלב בו מתחילים הליכי חדלות פירעון, נדחית תחולתם של כל הדינים האחרים. כך, בעת שמתחילים הליכי חדלות פירעון, מכונסים כל ההליכים כנגד הגוף חדל הפירעון אל בית המשפט של חדלות פירעון. הטעם לכך הוא שבית המשפט של חדלות פירעון הוא בית המשפט היחיד שמוסמך לדון בכל ההיבטים של הגוף חדל הפירעון. משמעותם של דברים היא כי כל הליך הנוגע לגוף חדל הפירעון, ללא תלות בסוגו, היקפו ומורכבותו אינו יכול להתנהל אלא בבית המשפט של חדלות פירעון או באישורו. גם לאחר הגעה להסדר כלשהו המסיים את פרק חדלות הפירעון, ממשיכים דיני חדלות הפירעון לחול על ביצוע ההסדר. נושים או תובעים שמעוניינים להעלות טענות הנוגעות להליכי חדלות הפירעון נדרשים לעשות זאת במסגרת הליכי חדלות הפירעון.
במקרה דנן, פטנט 370 נרכש על יד הנתבעים בתנאי סעיף 34א לחוק המכר. עסקת הרכישה בוצעה במסגרת הליכי חדלות פירעון של פוליאון ואושרה בפסק דין של בית המשפט של פירוק. הנתבעים היו תמי לב ושילמו תמורה מלאה. מכאן שתקיפת עסקת הרכישה צריכה להתבצע בבית המשפט של חדלות הפירעון ותחת מאטריית דיני חדלות פירעון.
25. אכן, כפי שטענו באי כוחם המלומדים של הצדדים, קיימים בענייננו מספר שיקולים מהותיים, אשר יוצרים מתח מובנה בין תחולת דיני חדלות פירעון לתחולת דיני הפטנטים. אלה הם אינטרסים כבדי משקל שמנוגדים זה לזה ומקיימים ביניהם מקבילית כוחות - בין הצורך להגן על זכותו של בעל פטנט לשמר את אמצאתו לבין הצורך להגן על מי שרוכש נכס במסגרת הליכי פירוק ותחת חסות בית המשפט.
כך, "חוק הפטנטים מטיל אחריות מוחלטת על גורמים החותרים תחת זכויותיו הקנייניות של בעל הפטנט. נתבע בתובענה בגין הפרת פטנט לא יוכל לנער מעליו את עילת התביעה, גם אם יוכיח כי לא היה מודע לאקט המפר שבוצע על ידו. חוסר המודעות למעשה ההפרה יילקח בחשבון בעת קבלת היקף הסעדים והוצאות המשפט שיפסקו לטובת בעל הפטנט" [עמיר פרידמן פטנטים – דין, פסיקה ומשפט משווה 805 (2001)].
ביטוי לגישה זו נמצא בפסק דינו של השופט מ' אלטוביה בת"א (מחוזיים ת"א) 2168/00 אס.די.אר. שריון יבוא ושיווק בע"מ נ' אפ.בי סוכנויות פרסום בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 15.08.2004) (להלן – עניין אס.די.אר), שם טענו הנתבעות להגנתן כי רכשו את המוצר המפר בתום לב ובהתאם לתנאי תקנת השוק. בית המשפט המחוזי דחה את עמדתן וקבע כי הגנת התובעת כבעלת הזכויות בפטנט אינה נדחקת מפני "תקנת השוק". על הרוכש לברר את טיב זכויות הקניין הרוחני של המוכר. עצם רישום המוצר במרשם הפטנטים שולל את תום הלב של מפר הזכות: