[דוד האן "העברת ערך לנושה והמחאת זכות על ידי נושה: על העדפת נושים בחדלות פירעון" מחקרי משפט טז 197, 198 (תשס"א)].
ודוקו - הליכי הסדר קולקטיביים נדרשים להביא בחשבון קשת רחבה של חובות. כך ההסדר יוכל להיות יעיל וממצה, תוך שהוא מעגן את זכויותיהם של גורמים רבים הקשורים לחייב ועורך איזון שוויוני והוגן ביניהם [ע"א 10739/07 רשות המיסים היחידה לפירוקים, כינוסים וגביה קשה מכס ומע"מ נ' קלאבמרקט רשתות שיווק בע"מ פסקה 37 לפסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה (פורסם בנבו, 16.6.2011)].
28. רציונאל נוסף שעומד מאחורי הליכי חדלות פירעון הוא יעילות כלכלית. בספרו, דיני חדלות פירעון מסביר המלומד דוד האן כי "יעד היעילות הכלכלית יוגשם אם הליכי גביית החובות ישיאו את הפירעון הכולל לנושים. השאת הפירעון הכולל תבוטא במתן אשראי זול יותר מצד הנושים, דבר שממנו ייהנו, בסופו של דבר, צרכני האשראי במשק – כלומר, כלל הפועלים בשוק. במילים אחרות, יעילותם של הליכי הגבייה מיטיבה עם החייבים הנהנים מעלויות מימון נמוכות. היעילות שתוגשם לאחר התרחשות התקלה (חדלות הפירעון) באמצעות השאת הפירעון לנושים (יעילות ex post), תביא לידי השגת יעילות כבר בעת ההתקשרויות בעסקאות אשראי ומימון (יעילות ex ante)" [דוד האן דיני חדלות פירעון חלק א' 79 (מהדורה שניה , 2018)].
29. שיקולים אלה מדגישים את מקומו הגיאומטרי של ההליך המשפטי במסגרת דיני חדלות הפירעון ככזה שמייצר וודאות, יציבות וסופיות בחיי המשפט, בחיי הכלכלה ובחיי החברה המודרנית. על חשיבותו של אלמנט הוודאות עמד המשנה לנשיאה, השופט א' רובינשטיין, בע"א 1091/15 רוזנפלד נ' Dolphin Fund Limited, פסקה ע"ד (פורסם בנבו, 13.07.2016) (להלן – עניין רוזנפלד) כדלקמן:
"סבורני, כי כל האמור מעלה מטה את הכף לעבר תשובה שאינה חיובית גם לשאלה זו. מכלול השיקולים אשר הובילו לקביעה בדבר פטור, ובראשם הצורך ביציבותו וודאותו של הסדר נושים, נכונים ומתאימים גם במקרים בהם לא נפל פגם בהתנהלותו של נושה, וכאשר גם באופן סביר לא היה ביכולתו לדעת על עילת התביעה בטרם אושר ההסדר. הדבר נאמר כעניין עקרוני ונורמטיבי, תוך חיפוש נקודת האיזון הראויה בין זכותה של חברה לתבוע פיצוי בגין הפרות שבוצעו, לבין הצורך להבטיח את הודאות הנדרשת להבטחת קיומו של הסדר נושים קיים או עתידי, כדי שאף לא יירתעו נושים או משקיעים פוטנציאלים מהגשת הצעות להסדר חוב בעתיד. בהקשר זה, וכאמור מעלה, נתונה ושמורה כמובן הסמכות לבית המשפט שלהסדר להכריע בסוגיה בכל מקרה לגופו, כדי להבטיח את האיזון הראוי נוכח מאפייניו הייחודיים של כל הסדר. דומה כי ככלל, אף במקרים בהם עילת התביעה התגלתה רק לאחר אישורו של ההסדר, יש צורך בקיומן של נסיבות חריגות ביותר כדי לערער הסדר חתום, שסגר הליכי פירוק או הבראה של חברה, ועליו מסתמכים והסתמכו רבים. לשם כך יש צורך בהצדקה כבדת משקל, שבית המשפט שלהסדר יבחן בשבע עיניים, שכן הכלל כאמור הוא שעל נושים ובעלי תביעה לעמוד על המשמר בחינת "ייזהר הקונה", וכאן נאמר אנו "ייזהר הנושה"".
30. שאלת הקנייתה של זכות ממורקת בעת מכירה על ידי רשות בהקשר לקניין רוחני, היא סוגיה נכבדה ומורכבת. המענה לכך טומן הכרעה בין ההגנה על דיני הקניין הרוחני והעקרונות שמקופלים בהם לבין ההגנה על הוודאות והיציבות המשפטית, שמגולמות במכירת נכס על ידי רשות, כדוגמת בית משפט בהליכי פירוק או בהליך כינוס נכסים.
כפי ששנינו, מן העבר האחד ניצב האינטרס הציבורי בעידוד היצירה והאמצאה על-ידי מתן בלעדיות ליוצר על פרי עמלו הרוחני. מן העבר השני ניצב האינטרס הציבורי בשמירה על ביטחון ושטף חיי המסחר, גם במחיר הפגיעה בבעליו המקורי של נכס ומתן עדיפות על פניו לרוכש הנכס מידי רשות.