31. בכדי להגיע לתוצאה משפטית ראויה, יש להיזקק בראש ובראשונה לפרשנות חקיקה של הוראת סעיף 34א לחוק המכר. סעיף זה מקנה לקונה זכות ממורקת בתנאי שה"נכס" נמכר על ידי בית משפט או רשות אחרת על פי דין. במסגרת דברי ההסבר להצעת החוק שעמדה ביסוד תיקון החקיקה שהוליד את סעיף 34א לחוק המכר נאמר כי "סעיף 34 לחוק המכר, תשכ"ח-1968 דן בתקנת השוק ב"נכס נד" וקובע רכישת בעלות "נקיה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת בממכר, אף אם המוכר לא היה בעל הממכר או לא היה זכאי להעבירו כאמור". החוק המוצע מתקין תקנת שוק נוספת, והיא ההגנה לקונה נכס מרשות מוסמכת על פי דין, כגון קניית נכס בהוצאה לפועל או מרשויות המכס" [הצ"ח 882].
הצדדים אינם חלוקים בשאלה אם המכר נעשה על ידי רשות. כן מוסכם על הצדדים שהנתבעות פעלו בתום לב ושילמו תמורה מלאה. ליבת המחלוקת נעוצה במונח "נכס". כך, אליבא התובעים פטנט אינו בגדר "נכס", אלא "נכס על תנאי" ועל כן אינו נכלל בסעיף 34א לחוק המכר.
לצורך יציקת התוכן במונח "נכס" יש להיעזר בכללי הפרשנות. בספרו פרשנות במשפט, מסביר פרופ' אהרון ברק כי פירוש טקסט הינו בעל שלושה מרכיבים עיקריים: "המרכיבים העיקריים של כל תורת פרשנות במשפט הם שלושה: הטקסט המתפרש, התכלית שהטקסט נועד להגשימה ושיקול הדעת הפרשני במקום שהפעלת התכלית על הטקסט מעלה יותר מאפשרות פרשנית אחת. מרכיבים אלה חלים גם בפירוש דבר חקיקה" [אהרון ברק, פרשנות במשפט כרך שני - פרשנות החקיקה 79 (1993) (להלן – ברק, פרשנות)].
32. בבואנו לפרש דבר חקיקה, יש להיצמד, ככל הניתן, למובנה הטבעי של לשון הטקסט. "ביסוד פרשנות החקיקה עומד טקסט המבוטא בלשון טבעית. ללשון זו יש מובן עבור דובריה של אותה לשון. פרשנות החקיקה חייבת להעניק ללשון אותה משמעות הנופלת לגדר מובנה של הלשון עבור דובריה ... אין שופט רשאי ליתן למילות החוק משמעות שהן אינן יכולות לשאת. הטעם העומד ביסוד כלל זה מקורו באופי "הקומוניקטיבי של הלשון. לשון החקיקה נועדה להעביר מסר מהמחוקק לציבור. המחוקק השתמש בלשון המקובלת על הציבור, ושהציבור נזקק לה. על כן יש להעניק לחקיקה את המשמעות המקובלת והרגילה". [ברק, פרשנות, בעמ' 82-81; ע"א 65/82 מנהל מס שבח מקרקעין נ' הרשקוביץ, פ"ד לט(4) 281, 289 (1985); עע"ם 10673/05 מכללת הדרום, עמותה לקידום החינוך הגבוה באשדוד נ' מדינת ישראל - משרד הפנים, פסקה ז' בפסק דינו של השופט (כתוארו דאז) א' רובינשטיין (פורסם בנבו, 31.12.2007)]
אחד הכלים להבנתו הלשונית של מונח הינו המילון [ברק, פרשנות, בעמ' 101; בר"ע 593/86 פוטשניק נ' שליסל, פ"ד מא(4) 533, 537 (1987)]. בענייננו, הגדרתו המילונית של המונח "נכס" במילון היא – "רכוש, קניין, בעל ערך חמרי" או "דבר חשוב ויקר ערך" [מילון אבן-שושן מחודש ומעודכן לשנות האלפיים 1201 (2010)]. על פניו נראה אפוא, כי פרשנותו הלשונית של המושג שבמחלוקת מביאה לתוצאה כי פטנט הוא בגדר "נכס".