38. לפרשנות לשונו של החוק ולתכלית החקיקה דלעיל, מצטרפים שיקולים נוספים שיש בהם לתמוך בהחלת הוראת סעיף 34א לחוק המכר על מכר פטנט מידי רשות.
נוכחנו שאחד הרציונאלים מאחורי תקנת השוק בסעיף 34א לחוק המכר, עליו עמד בית המשפט העליון בעניין זלצר, הוא הרצון להעניק לרוכשים תמריץ להשתתף במכירות המתבצעות על ידי רשות ולעודד אותם להציע מחיר קרוב למחיר השוק של הנכסים, אחרת תהיה ירידת ערך של הנכסים. רציונאל זה מלמד כי אין סיבה להבחין בין החלה של תקנת השוק על נכסים ניידים ונכסי מקרקעין לבין החלתה על נכסי קניין רוחני. משמעותה של קביעה לפיה מכר של קניין רוחני מסוג פטנט אינו יכול להיכלל בסעיף 34א לחוק המכר, היא הטלת עול כלכלי כבד על משקיעים פוטנציאלים. מאידך, הענקת ערך לזכות טהורה ונקייה, מביאה להגדלת הערך שלה בעולם האמיתי. כך, השחקנים החוזרים יודעים ex ante שהם רוכשים זכות נקייה ומוגנת במסגרת הליך חדלות פירעון ולכן יתמחרו את ערך הזכות בהתאם [דיני חדלות פירעון, עמ' 79]. התוצאה היא כי להגנה על זכות הקונה מכוח סעיף 34א לחוק המכר עשויה להיות תרומה לרווחה החברתית [לזיקה שבין הגדלת ההגנה על זכות הקונה מכוח תקנת השוק לרווחה החברתית, ראו: ברק מדינה "העדפת הקונה בתמורה ובתום לב במצבי תחרות מול הבעלים המקורי, לשם עידוד השקעה בהשגת מידע" המשפט ה 117, 141-134 (תשס"א)].
39. מאידך, כרסום בהגנת הסעיף עלול לגרום למשקיעים פוטנציאליים המבקשים להשתתף ברכישת נכסים בהליכי פירוק או בהליכי הבראה של חברה להשקיע זמן והון בבדיקות מקיפות, מעמיקות וארוכות טרם ביצוע השקעתם. עלויות אלה, כמו גם הסיכון שברכישת זכות בלתי ממורקת יגולמו בהצעות הרכישה שיציעו אותם מציעים פוטנציאלים בעת הליכי המכירה. כתוצאה מכך תיגרם פגיעה מיידית ומשמעותית בערכם של הנכסים הנמכרים במסגרת הליכי חדלות הפירעון וממילא תיגרם פגיעה בסיכויי ההבראה של אותה חברה או בסיכויי הנושים לקבל דיבידנד ראוי מכוח מימוש נכסי החברה שנקלעה לחדלות פירעון. בעקיפין, יהא בכך אף לפגוע באינטרס של בעלי פטנטים, במובן זה שאם חלילה יקלעו אלה לקשיים כלכליים וידרשו לממש את נכסיהם בבית המשפט או בלשכת ההוצאה לפועל, יושתו עליהם פרמיות מימוש גבוהות יותר מאלה שמגלמות את הסיכון במכר שכזה, בלא הגנת הוראת סעיף 34א לחוק המכר.
הנה-כי-כן, דווקא החרגה של פטנט מהוראות סעיף 34א לחוק המכר תפגע בתכליות שמקופלות בהגנה על הפטנטים – היא עלולה למנוע מהציבור את האפשרות לנצל את האמצאה, היא תגדיל את עלויות המכירה בעת מימוש פטנטים בנסיבות של חדלות פירעון, וממילא תמנע את מקסום התשואה בנסיבות שכאלה.
40. לא זו אף זאת, קביעה לפיה רכישה שנעשתה תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ואשר קיבלה את אישורו איננה תקפה, עלולה לגרום לפגיעה ביציבות, בסופיות ובוודאות הליכי חדלות הפירעון. עמד על כך השופט א' רובינשטיין בעניין רוזנפלד כאשר קבע כי "הצורך בשמירה על יציבות ההסדר גובר על זכות הגישה לערכאות" וכן: "יש צורך בקיומן של נסיבות חריגות ביותר כדי לערער הסדר חתום, שסגר הליכי פירוק או הבראה של חברה, ועליו מסתמכים והסתמכו רבים" [עניין רוזנפלד, פסקאות ע"ד ו-ע"ט]. אימוץ הגישה המצמצמת, לפיה מכר על ידי רשות אינו כולל נכסי קניין רוחני, עלול לפגוע באינטרס ההסתמכות של הרוכשים ושל הנושים בהליכי פירוק וביכולת ההבראה של תאגידים למיניהם. הוא הדבר באשר לנושים ולרוכשים בהליכי פשיטת רגל או בהליכי כינוס ומימוש נכסים של חייבים יחידים. שחקנים אלה כבר תמחרו את הסיכונים שנטלו על עצמם בהתחשב ביכולתם לרכוש זכות ממורקת בנכס. הגישה המצמצמת עלולה לאפשר מצב שבו בחלוף שנים ממועד הרכישה יתייצב בעל הזכות המקורית, יטען לזכות באותו קניין רוחני ויקבלה לידיו, או יגרום לאיונה הכלכלי של הזכות שנרכשה בזמנו במסגרת הליכי חדלות הפירעון. כלום יעלה על הדעת שאותו רוכש שקנה נכס על ידי בית המשפט יצא וידיו על ראשו? היש פגיעה חמורה מזו בעקרון הוודאות והיציבות המשפטית?