ובמה דברים אמורים?
חוק הפטנטים מונה מספר דרכים לתקיפת הפטנט. הראשונה שבהן היא הוראת סעיף 31 לחוק הפטנטים, אשר מאפשרת לכל אדם להגיש לרשם הפטנטים התנגדות למתן הפטנט. הטעם לכך הוא באינטרס הציבורי שלא יינתן פטנט לאמצאה שאינה כשירה לפטנט או שאינה עונה על הוראות החוק וכן עידוד אמצאות וחידושים המועילים לחברה [ע"א 217/86 שכטר נ' אבמץ בע"מ, פ"ד מד(2) 846, 852 (1990)]. לאור חשיבות זהות הממציא, קבע המחוקק בסעיף 31(3) לחוק הפטנטים כי ניתן להתנגד לרישום פטנט כאשר "המתנגד, ולא המבקש, הוא בעל האמצאה". כך, במסגרת הליך המבוסס על העילה האמורה בסעיף 31(3) לחוק הפטנטים, ניתן להעביר את הבעלות בפטנט למי שיוכיח כי הוא בעליו האמיתי (סעיף 33(א) לחוק הפטנטים) [ע"א 296/82 נבנצאל נ' ג'רסי ניוקליאר – אבקו איזוטופס אינק., פ"ד מ(3) 281, 292-290 (1986)]. בקשת ההתנגדות שבה עוסק סעיף 30 לחוק הפטנטים חלה בשלב שלפני רישום הפטנט בפנקס הפטנטים. המחוקק העניק למי שמבקש להתנגד לרישום הפטנט בפנקס הפטנטים אפשרות להגיש את התנגדותו תוך שלושה חודשים מיום פרסום הבקשה. בענייננו, לא נטען בכתב התביעה שהתובעים הגישו התנגדות לרישומו של פטנט 370 בהתאם להוראות חוק הפטנטים, למרות שלגישתם מדובר במוצרים דומים שפונים לאותו פלח שוק.
מחדלם של התובעים מתעצם בהינתן שהליכי הפירוק של פוליאון התנהלו באופן פומבי. יש להניח, מכוח חזקת התקינות, כי הם לוו בפרסומים שנערכו כדת וכדין. יתר על כן, תדביק אף דיווחה מספר פעמים על ההתקדמות בעסקת הרכישה לבורסה לניירות ערך. דבר לא מנע מהתובעים להתייצב בפני הנאמן למכירת נכסי החברה שבפירוק במסגרת "תביעת חוב" או לפני בית המשפט של פירוק במסגרת הליך של "בקשה למתן הוראות" ולטעון לזכויותיהם בפטנט 370. לוּ היו עושים כן, ניתן היה לפתור את המחלוקת לפני מעשה ולתמחר את הזכות הנרכשת בהתאם, אם בכלל. במובן זה, התובעים הם מונעי הנזק הזולים ביותר והטובים ביותר (בהתחשב בכך שעסקינן בפטנט שאמור להיות מוכר להם). מתן אפשרות לניהול התביעה דנן יהווה תמריץ שלילי למי שלא פעל במועד ובמקום בכדי להגן על זכויותיו. המשפט כמכשיר להכוונת התנהגות אינו יכול לעודד תוצאה שכזו. יתר על כן, קבלת התביעה עלולה ליצור העדפה פסולה, על חשבונן של הנתבעות שפעלו בתום לב ושלמו את התמורה המלאה בגין המכר, בהסתמך על הוראת סעיף 34א לחוק המכר.
44. מחדלם של התובעים עת "ויתרו" על הפנייה אל בית המשפט של חדלות פירעון הוא החמור מבין השניים, שהרי מכר נכסיה של פוליאון בוצע מכוח פסק דין של בית המשפט דשם. נוכחנו כי הפסיקתא שנחתמה חובקת את הוראת סעיף 34א לחוק המכר ומכילה אותו במפורש על הסכם הרכישה מכוחו רכשה צ.ל.פ את נכסיה של פוליאון, לרבות פטנט 370 [ראו סעיף 1 בפסיקתא שצוטט לעיל].
הכלל הוא שבית המשפט של פירוק הוא בעל מומחיות ייחודית בתחום חדלות הפירעון. בכלל זה בית המשפט של פירוק הוא שמוסמך לפרש הסדר נושים לאחר אישורו [סעיף 350(ט1) לחוק החברות, התשנ"ט-1999]. רק לאחרונה שב ושנה בית המשפט העליון עקרונות אלה, בע"א 679/17 מרכז לוגיסטי בי רבוע נדל"ן בע"מ נ' אורתם סהר הנדסה בע"מ, פסקה 39 בפסק דינו של השופט ד' מינץ והאסמכתאות שמובאות שם (פורסם בנבו, 11.02.2018):