59. מוטי טען שהוא זה שהביא את ההזדמנות העסקית לידיעת החברה. אינני מקבלת את גרסתו בהקשר זה. ראשית, מחקירתו הנגדית של מוטי התברר שטענתו היא שהוא הביא לידיעת החברה את החלטת רשות ההגבלים מחודש ספטמבר 2012 אך לא את המכרז עצמו, עליו לטענתו הוא כלל לא ידע (ר' פרוטוקול, בעמ' 133, ש' 20 – עמ' 134 ש' 15). מוטי אף אישר בחקירתו הנגדית כי לאחר אותה שיחה נטענת לגבי החלטת הרשות להגבלים עסקיים, הוא לא הוסיף לדבר עם יחיאל או יגאל על הנושא, ולא בירר עימם אם החברה אכן ניגשת למכרז. זאת בין היתר מאחר שהוא היה עסוק בענייניו הפרטיים (ע' 134 לפרוטוקול, ש' 13-15; 18-23).
יתרה מזאת, יחיאל מצדו הכחיש את עצם קיומה של שיחה כאמור. לטענתו של יחיאל, נודע לו על ההזדמנות העסקית מאמצעי התקשורת (עמ' 244 לפרוטוקול, ש' 4-15). ואכן, גרסה זו היא סבירה בין היתר מאחר שקיום המכרז אכן פורסם בעיתונות כפי שיחיאל טען. גרסתו של יחיאל היא סבירה גם לאור העובדה שבתקופה האמורה היה נתק מוחלט בין יחיאל לבין מוטי והם לא דיברו זה עם זה.
בנוסף, מחומר הראיות עולה כי בחודש אפריל 2013, לאחר שמוטי כבר נחשף לטענתו להזדמנות הנוגעת לרכישת הכספומטים, התקיים משא ומתן בקשר למכירת החברה לצד שלישי. מוטי אישר בחקירתו הנגדית כי בפגישות עם הרוכשים הפוטנציאליים הוא לא הזכיר את האפשרות שהחברה תממש את ההזדמנות נושא עסקת הכספומטים, עסקה גדולה שעשויה הייתה להיות רווחית לחברה (עמ' 159 לפרוטוקול). ואולם, אילו היה מוטי אכן סבור באותה עת כי החברה עשויה לגשת למכרז ולזכות בו, סביר להניח כי הוא היה מציין זאת במהלך המשא-ומתן כדי להשיא את ערך המכירה של החברה.
60. כדי לבחון האם המידע אודות ההזדמנות העסקית הוא "של החברה" יש לבחון גם את אופי המשרה של נושא המשרה בחברה, והאם – לאור הגדרת תפקידו, היה מוטל עליו להביא לידיעת החברה הזדמנויות עסקיות שונות הגם שהם לא נודעו לו מתוקף היותו נושא משרה בחברה. במקרה דנן, יחיאל ויגאל הם נושאי המשרה היחידים בחברה. לכן ככלל מצופה מהם לאתר הזדמנויות עסקיות עבור החברה. יחד עם זאת, לא כל הזדמנות עסקית שנקרתה בדרכם היא כזו שיש לראותה כשייכת לחברה, אלא רק הזדמנויות כאלה שיש לראותן כשייכות לתחום העיסוק של החברה. עסקת הכספומטים לא היתה בליבת תחום העיסוק של החברה (כפי שנקבע לעיל) ולכן היא לא הייתה הזדמנות שהיה על יחיאל ויגאל ליידע את החברה אודותיה.