77. מנגד טען יחיאל בחקירתו הנגדית כי יגאל קיבל עוד קודם לכן משכורת ממודיעין בלדרות על סך של 70,000 ₪. לטענתם, עם תחילת הפעילות של קרן התמר, יגאל החל לקבל מקרן התמר דמי ייעוץ, ובמקביל הופחת השכר אותו קיבל הוא מהחברה לסך של 25,000 ₪. יחיאל טען כי הוא פעל בהגינות רבה כאשר הפחית את שכרו של יגאל במודיעין אזרחי משעה שיגאל "נכנס כמשקיע" בקרן התמר, וזאת כדי ש"העשייה והצדק גם ייראו וגם ייעשו" (ר' חקירתו הנגדית של יחיאל - ע' 248 לפרוטוקול, ש' 2-7).
המשיבים לא הציגו חשבוניות נוספות התומכות בטענתם. כך או אחרת, גם אם נקבל את גרסתו של יחיאל - הרי עולה ממנה כי נעשה עירוב בין חברת קרן התמר לבין החברה, כי לא נערכה הפרדה מספקת בין פעילותו של יגאל עבור קרן התמר לבין פעילותו עבור החברה וכי התקיימו יחסי גומלין בפעילותו של יגאל בשתי החברות. עניין זה יש בו כדי להכביד על המשיבים אולם לטעמי אין די גם בו - לאור מכלול הנסיבות - כדי לקבוע כי ההזדמנות העסקית הייתה "של החברה".
78. המסקנה מכל האמור לעיל היא כי יש לדחות את בקשת האישור משום שהמבקשים לא הוכיחו ברף ההוכחה הנדרש כי לחברה יש עילת תביעה נגד המשיבים. הוכח כי מכוח ההסכמה בין הצדדים היה יחיאל רשאי לנצל באופן אישי את ההזדמנות נושא עסקת הכספומטים, הוכח כי החברה שזכתה במכרז הכספומטים אינה מתחרה בחברה וכי תחום הפעילות נושא עסקת הכספומטים איננו חופף לתחום הפעילות של החברה, ולא הוכח כי לצורך מימוש ההזדמנות נעשה שימוש במשאבי החברה שדי בו כדי לקבוע כי מדובר בהזדמנות עסקית שלה.
טענות נוספות
79. למעלה מן הצורך נתייחס להלן למספר טענות נוספות שהעלו המשיבים.
האינטרס של מוטי בהגשת התביעה
80. החברה בשמה הוגשה הבקשה היא חברת מעטים בה שותפים שני בעלי-מניות בלבד – מוטי ויחיאל, המחזיקים באמצעות חברות פרטיות שלהם בכל מניות החברה. בהתאם להלכה הפסוקה, עובדה זו איננה שוללת כשלעצמה את האפשרות שתוגש תביעה נגזרת בשם החברה באמצעות אחד מבעלי-המניות בה נגד בעל-מניות אחר (ר' החלטתה של השופטת ד' קרת-מאיר בתנ"ג (ת"א) 8337-12-14 קנריון סע"מ נ' פרופ' שמשון בלקין (23.1.2018); החלטתי בתנ"ג 51021-02-13 כסיף יועצים לשירות מעליות בע"מ נ' אפרתי (28.5.2014) והחלטתה של השופטת ד' קרת-מאיר בבקשה לדיון חוזר על החלטה זו בת"א (ת"א) 53375-06-14 אפרתי נ' כסיף יועצים לשירות מעליות בע"מ (12.5.2015)).