18. לכן, כאשר קיימת הסכמה בין הצדדים אודות תחומי הפעילות המשותפים שלהם, לא תיחשב עסקה בתחומים אחרים כעסקה בתחום הפעילות של החברה ולכן עסקה בתחום כזה לא תיחשב כהזדמנות עסקית "של החברה". זאת גם אם מדובר בעסקה אשר מבחינה אובייקטיבית מצויה בתחום הקרוב לתחום הפעילות של החברה - אלא שהוא אינו אחד מהתחומים שלגביו הסכימו הצדדים לפעול יחד.
כך למשל בת"א (ת"א) 2290/07 סלע נ' ארבל (6.11.2008) (להלן: "ענין סלע") נבחנה השאלה האם פתיחת אולם באולינג על-ידי בעל-מניות בחברה המפעילה אולם באולינג בעצמה, מהווה ניצול הזדמנות עסקית של החברה. באותו ענין נקבע כי אין מדובר בהזדמנות עסקית של החברה לאור ההסכמה בין הצדדים ביחס לתחום הפעילות המשותף שלהם במסגרת החברה שכללה ניהול אולם באולינג אחד. כך נקבע באותו עניין:
"החברה המשותפת לא התכוונה ולא היתה אמורה להתעניין בייזום של אולמות באולינג נוספים, שכן מכוח הסכמת הצדדים ענין זה לא היה חלק מתחום פעילותה. לכן, התעניינותו של המשיב בשכירת אולם נוסף, לא היתה בכשירותו כבעל תפקיד בחברה המשותפת".
19. יודגש כי יש להבחין בין מספר עניינים הקשורים בהסכמת בעלי-המניות: הראשון, בחינת הסכמת בעלי-המניות ביחס לתחומי הפעילות של החברה; השני, האפשרות של החברה לפטור את נושאי המשרה מהפרת חובת האמון שלהם כלפיה; והשלישי - האפשרות של החברה באמצעות בעלי-מניותיה לוותר בדיעבד על הזדמנות עסקית שהיא הזדמנות שלה.
הסכמת בעלי-המניות ביחס להגדרת תחום הפעילות של החברה היינו הסכמתם ביחס להיקף פעילותם המשותפת במסגרת החברה, מגדירה את היקפה של חובת האמון של נושאי המשרה בחברה ככל שהדבר נוגע להזדמנויות עסקיות שייחשבו ככאלה שהן "של החברה". בהקשר זה בעלי-המניות אינם מוגבלים.
אולם, משנקבע כי הזדמנות מסוימת היא הזדמנות "של החברה" (שכן מכוח הסכמת הצדדים היא חלק מתחום הפעילות בהם הם הסכימו לפעול במשותף), חובת האמון של נושאי המשרה אוסרת עליהם לנצל את ההזדמנות הזו באופן אישי. הצדדים אינם יכולים לפטור את נושאי המשרה מחובת האמון הזו. זאת מאחר שחובת האמון היא חובה קוגנטית שלא ניתן להתנות עליה (כעולה מפורשות מסעיף 258(א) לחוק החברות).
יחד עם זאת, גם כאשר מדובר בהזדמנות של החברה, יכולה החברה לוותר על האפשרות לנצלה, וזאת - אם הובאו בפניה נתוני אמת מלאים אודותיה. לחברה יש מעין "זכות סירוב ראשון" ביחס להזדמנות עסקית שלה, הזדמנות שהיא זכאית לבחור שלא לעשות בה שימוש. מקרה בו חברה מחליטה לוותר על הזדמנות שלה הוא שונה מאשר מקרה בו ישנה הסכמה מראש של בעלי-המניות אודות היקף הפעילות המשותף של החברה. במקרה האחרון, הזדמנות שאיננה כלולה בהסכמות הצדדים אודות תחום הפעילות של החברה, איננה הזדמנות עסקית "של החברה". לכן חובת האמון של נושא המשרה אינה כוללת איסור על ניצולה. נושא משרה המבקש לנצל הזדמנות כזו, אינו חייב לכן ליידע את החברה אודותיה בטרם הוא מנצל אותה בעצמו באופן פרטי ולבקש כי החברה תוותר עליה.