35. לא נעלמה מעינינו טענת הנתבעים, שלפיה התובע לא העלה טענות כנגד השימוע מיד לאחריו, אך לא מצאנו לזקוף את הדבר לחובתו, שכן ממילא הנתבעת ציינה כי זה לא היה משנה את רוע הגזירה, ולכל היותר ניתן היה להעסיק את התובע חודש נוסף.
36. אשר על כן, אנו סבורים, כי יש לפצות את התובע בשל העדר זימונו כדין לשימוע, והלכה למעשה בשל העדר קיומו של שימוע. לפיכך ועל רקע העובדה כי התובע הועסק כחמש שנים אצל הנתבעת, מחד, וכי מדובר בפיטורי צמצום מאידך, אנו פוסקים לתובע פיצוי בגין פיטורים שלא כדין (הליך שימוע שלא בהתאם לכללים), בסך של 30,000 ₪.
התנכלות לאחר פיטורין?
37. לטענת התובע לאחר פיטוריו המשיך הנתבע להתנכל לו, תוך שימוש בהפחדות ואיומים ישירים ועקיפים. כך לדוגמא הן בפגישה מיום 29.1.2015 והן במכתבו של ניב מיום 9.12.2015 הוא ציין כי ישמח למסור למעסיקים פוטנציאליים של התובע כי הוא "תובע מעסיקים סידרתי", וכפי שמשתמע מכך, ימנע ממנו למצוא מקום עבודה חדש. בנוסף, ניב איים עליו כי אם לא ימסור לו מידע אישי חסוי מתיקו הרפואי הוא לא ישלם לו את משכורת החודש האחרון. בנוסף, ניב התנכל לו עת ביקש ממנו להחזיר את שני המכשירים הניידים- מכשירים שקיבל עובר לפיטוריו. רק לאחר תגובה של באת כוחו, חדל ניב לפתע מלדרוש את המתנה אותה נהגה הנתבעת לתת לכל עובד בחגי ישראל, אך הדבר לא מנע מניב לנכות שווי מס בתלוש השכר האחרון של התובע. עוד טוען התובע, כי חרף העובדה שניב קיבל לידיו אישור מחלה מפורטים כבקשתו, ולאחר שבאת כוחו ביקשה שיצור קשר עם הרופא המטפל, ניב המשיך לטעון כי התובע לא התייצב לעבודה לכאורה לאחר פיטורין, כשהיה "בריא לחלוטין". זאת ועוד טוען התובע, כי ניב לא שילם לתובע עבור פרויקט R.G.B (packery) בטענה שמדובר לכאורה בפרויקט כחלק מהעבודה, בעוד שבפועל היה מדובר בפרויקט עליו עבד התובע בסופי שבוע מהבית. לבסוף טוען התובע, כי במהלך פגישתם האחרונה במשרדי הנתבעת, מנע ניב מהתובע לגשת בנוכחותו למידע פרטי ואישי שהצטבר במחשב של התובע אצל הנתבעת במשך חמש שנות עבודתו; ובאותו מעמד השפיל ניב את התובע מול עדי הנתבעת כשהתברר לתובע שחלק מחפציו האישיים נעלמו מעמדתו.
38. לטענת הנתבעים, משנודע לתובע על פיטוריו, הוא "נעלם" מהעבודה באורח תמוה, למשך חודש ימים, החל מיום 2.11.2015 בכל תקופת ההודעה המוקדמת, מבלי לערוך חפיפה תוך ש"התחלה" והציג אישורי מחלה "פיקטיביים" באמצעות רעייתו (באת כוחו בתביעה זו). זאת לאחר שאסף את חפציו האישיים, באופן המעיד על כך שהיעדרותו של התובע בתקופת ההודעה המוקדמת, היתה ידועה לו מראש ובאופן שגרם לנתבעת נזקים. ממילא לא היה באבחנות הרפואיות המפורטות בתעודות המחלה כדי שהתובע לא יתייצב לעבודה בתקופת ההודעה המוקדמת. חרף התנהלותו של התובע, הנתבעים ביקשו לסיים את ההתקשרות בצורה חלקה, והנתבעת שילמה לתובע שכר בגין חודש נובמבר וכנגד הצגת מסמכים רפואיים כדין. לגבי פרויקט R.G.B (packery) טוענים הנתבעים, כי התובע לא היה זכאי לתשלום נוסף בגין הפרויקט הנטען, שהיה חלק מעבודתו השוטפת ובוצע בשעות העבודה הרגילות. מכל מקום, אין כל שחר לטענות ל"התנכלות" כלפי התובע ועצם העלאתן מעידה על חולשת תביעתו של התובע. בכל מקרה ניכוי מס בגין המכשירים הניידים נעשה כדין. הנתבעים הקפידו לציין, כי לתובע הוענק כרטיס מסך בשווי 2,000 ₪ אותו לא השיב לנתבעת עם סיום העסקתו וזאת חרף התחייבותו בסעיף 3.6 להסכם העסקתו.