מלשון סעיף 1(1) עולה כי על כל יצירה המתבקשת לגביה הגנה לפי חוק זכות יוצרים 1911 לעמוד תחילה בדרישת הסף למקוריות. דרישת המקוריות מורכבת משלושה מבחני משנה: מבחן ההשקעה, מבחן היצירתיות ומבחן המקור (עניין אינטרלגו, עמ' 169; עניין סייפקום, פסקה 12). על פי מבחן ההשקעה, על מנת שיזכה היוצר בזכות לפירותיה של היצירה, יש לעמוד על מידת ההשקעה שהשקיע בה היוצר, ולהראות כי היוצר השקיע בעצמו עמל ביצירה, אף אם מינימלי (ע"א 8485/08 The FA Premier League Limited נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט, [פורסם בנבו] פסקה 26 (14.3.2010) (להלן: עניין פרימייר ליג)). על פי מבחן היצירתיות, יש לעמוד על אופייה של ההשקעה, בשונה מכמותה, ולבחון כיצד זו תורמת לתכלית דיני זכויות היוצרים (פרימייר ליג, פסקאות 27, 34). על פי מבחן המקור, יש לעמוד על כך שמקורה של היצירה ביוצר עצמו המבקש את ההגנה ולא ביוצרים אחרים (עניין סייפקום, פסקה 12). יצוין כי המדובר במבחנים מצטברים והכרחיים, וכל אחד מהם כשלעצמו אינו מהווה תנאי מספיק (עניין סייפקום, פסקה 15; עניין פרימייר ליג, פסקה 38).
72. כמו כן, על מנת שיצירה תוגן בזכות יוצרים עליה להיכלל בגדרי אחת ההגדרות המנויות בסעיף 35(1) לחוק. בעניין זה יש להבחין בין מכונות לבין שרטוטים. על פניו, נראה כי מכונות אינן נכללות בהגדרת "יצירה ספרותית", ולפיכך יש לבחון אם הן נכללות באחת מהגדרות המשנה של "יצירה אמנותית". המלאכה פשוטה למדי בעניין זה, שכן ברי כי מכונות לא מהוות ציור, שרטוט, פיסול, מעשי-אמן אדריכליים וצילומים. נותר אפוא לבדוק האם מכונות נכנסות לגדרן של "פיתוחים" או "מלאכת אמנות". אלא כפי שנקבע זה מכבר, "פיתוחים" איננה האכסניה המתאימה למוצר מוגמר כבענייננו, אלא לשלבי הביניים שבייצורו (עניין אינטרלגו, עמ' 151). על כן, החלופה הרלוונטית היחידה לעניין סיווג מכונות היא "מלאכת אמנות".
73. ברם, גם סיווג זה מעורר קושי. המדובר במוצר מוגמר פונקציונאלי – מוצר אשר נועד לשרת מטרה מסוימת, שלא כמו יצירות אמנות "רגילות" שאין להשתמש בהן אלא לראותן בלבד. היות מכונה מוצר פונקציונאלי מעצם טבעו מעלה שאלה בדבר תחולתו של חוק זכות יוצרים 1911, ובפרט בדבר היכולת של מוצר שכזה להיכנס בהגדרת "מלאכת אמנות". בעניין זה נפסק כי הגם שאין לשלול ממוצרים פונקציונליים את האפשרות ליהנות מהגנה של זכות יוצרים, מאפייניהם מצדיקים זהירות יתר במתן ההגנה, מעבר לנדרש כלפי מוצרים שאינם פונקציונליים. מסיבה זו, על יצירה פונקציונלית הנכללת בגדרה של "מלאכת אמנות" לעמוד ב"דרישת האמנותיות", הכוללת שני מבחני משנה: "מבחן הבחירה" ו"מבחן כוונת היוצר" (עניין אינטרלגו, עמ' 152, 162-158). לשם עמידה במבחן הבחירה, יש לבחון האם ניתן היה לבטא את היצירה בדרכים נוספות, קרי – מתן תשובה לשאלה האם צורת המוצר שנבחרה היא אחת מיני מספר צורות אלטרנטיביות. יצוין כי המדובר במבחן רחב המסתפק בקיום מספר אופציות מצומצם (עניין אינטרלגו, עמ' 181-179; עניין סייפקום, פסקה 26). על פי מבחן כוונת היוצר, יש לבחון את כוונת היוצר ליצור יצירה אמנותית. במסגרת זו יש לעמוד על השיקולים שהנחו את היוצר ביצירת המוצר, ולקבוע האם באלה נכללים גם שיקולים אסתטיים, שאינם מוכתבים רק מהמטרה הפונקציונלית (עניין אינטרלגו, עמ' 175).