96. מן הכלל אל הפרט: כזכור, דיאליט טוענת לקיומה של עוולת גניבת עין הן ביחס למכונות הישנות והן ביחס למכונות החדשות. באשר למכונות החדשות, בית המשפט המחוזי קבע כי לא הוכח קיומו של מוניטין לגביהן, ואף לא הוכח קיומו של חשש להטעיית הציבור ביחס למכונות החדשות מתוצרת חברת היהלום. בפרט, נקבע כי יישום מבחן החזות מביא למסקנה שבמכונות החדשות קיימים הבדלים חיצוניים בולטים המבדילים אותן מהמכונות מתוצרת דיאליט. כמו כן, באשר למבחן סוג הלקוחות וסוג הסחורות, נקבע כי קהל הלקוחות של המכונות מורכב מאנשי מקצוע מיומנים המבחינים בנקל בין המקור לבין המכונה האחרת.
97. לאחר התבוננות במכונות החדשות ובמכונות דיאליט, מסכים אני עם התוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי. מבחן החזות מוביל למסקנה כי ההבדלים החיצוניים שבין המכונות בולטים וניכרים. ההבדל המרכזי שבין המכונות בולט לעין מיד והוא צבען של המכונות – בעוד שמכונות דיאליט שחורות ובעלות פאנל הפעלה כחול, מכונותיו של הרר אפורות לחלוטין. אף מבנה המקשים ופיזורם שונה בין המכונות. כל אלה מאיינים את החשש להטעיית הציבור. זאת ועוד, אין להתעלם ממאפייניהם של ציבור הצרכנים של מכונות הליטוש, כפי שתוארו לעיל. כפי שצוין בפרשת אנג'ל, היות המוצר יקר ואיכותי והיות חוג הלקוחות מתוחכם ובקיא מצדיק ייחוס ערנות לצרכן ויכולת הבחנה דקה, ואין להתייחס אליו כאדם הניגש למכולת הקרובה לביתו ורוכש כיכר לחם. אם כן, לא עמדה דיאליט בנטל ההוכחה כי קיים חשש סביר להטעיית הציבור, ודי בכך כדי לדחות טענתה לגניבת עין ביחס למכונות החדשות.
98. באשר למכונות הישנות, בית המשפט המחוזי דחה טענה זו נוכח קבלת טענתה של דיאליט להפרת מדגם ביחס למכונות אלה, בקבעו כי לא ניתן להעניק פיצוי כפול בגין אותו מעשה. לטענת דיאליט, כאמור, בית המשפט שגה בהחלטתו זו. אין בידי לקבל טענה זו.
99. הפרת מדגם מתרחשת, כאמור, בעת שאדם, זולת בעל הזכות, מייצר ומוכר מוצר המהווה את המדגם או חיקוי בולט הימנו. עוולת גניבת עין מתרחשת, כאמור, בעת קיומו של חשש להטעיה של ציבור הלקוחות כל עוד הוכיח התובע קיומו של מוניטין. אם כן, יכול שמעשה אחד של הנתבע – ייצור מוצר בעל דמיון רב למוצר התובע – יקים זכות תביעה בשתי העילות הללו. אלא במצב דברים בו עומדים לתובע סעדים מכוח שתי עילות שונות, בגין אותו מעשה של הנתבע, אין הוא זכאי לגבות פיצויים פעמיים בהסתמך על שתי העילות (ע"א 290/80 ש.ג.מ. חניונים בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(2) 633, 642 (1983)). כך הוא בענייננו.