50. לעניות דעתי, הימנעות ממתן ביטוי מפורש במסגרת הסכם ההפצה לכוונת הבלעדיות, תומך במסקנה כי במקרה כאן, הצדדים בחרו דווקא בהתקשרות "פתוחה". למסקנה זו הגעתי בין השאר מן הסיבות כי להסכם ההפצה לא נקצב מועד לתחילת התקשרות בלעדית, ההסכם אינו נוקב במועד לסיומו וכי הוסכם בו כי הנתבעת תמשיך לשווק ממוצריה ללקוחות אחרים, אשר אינם לקוחות התובעת.
51. לעניות דעתי, קשרי המסחר בין הצדדים התבססו על יחסי ספק-לקוח רגילים, ולטעמי התנהגותם מלמדת כי לא הייתה כל כוונה ליצור בפועל הסכם של "מפיץ בלעדי", לשיווק מוצרי הנתבעת באמצעות התובעת.
52. למעלה מן הצורך יוער כי התקשרות התובעת בהסכם ההפצה עם הנתבעת, אינו שונה מאופי ההתקשרות של התובעת עם חברת "ביצי הכפר".
ראו עדות אייל בדיון (עמ' 32 ש' 25-31, עמ' 33 ש' 1-3):
ש. הבטחת לו שהוא יהיה מפיץ בלעדי?
ת. אין אצלנו דבר כזה.
.....
ת. אין לי חוזה איתו, אם לא טוב לו או לי, שנלך מחר. אנחנו עובדים עם מאות לקוחות, מאות חקלאיים. אי אפשר להחזיק אף אחד עם הסכם. אני לא מאמין בזה וחושב שזה לא פייר. ותמיד אפשר להתחמק מהסכם. ישבנו, החלטנו מה שהחלטנו.
53. טרם אחתום הכרעתי בשאלת הבלעדיות, מצאתי להתייחס בקצרה למושג ה"זיכיון" לו טענה התובעת. זכיינות היא מודל עסקי נפוץ, המאפשר לרשתות להתרחב מבחינה מסחרית, תוך ניצול מקורות ההון הכספי והאנושי של הזכיינים, כאשר הסכמי הזכיינות מסדירים את חלוקת הרווחים והסיכונים בין הצדדים.
ראו: עדי אייל, "על הסכנה ההגבלית שבהסכם זכיינות - פטור ולא פטור", הפרקליט
נ"ב תשע"ג, עמ' 4.
עוד יצוין כי הפסיקה הכירה בחוזה זכיינות כחוזה אחיד.
ראו לעניין זה גם: ה"פ 12748-03-16 קטי פרוב נ' עומרי יפתח (14.6.2016).
אין זה המקרה כאן.
54. בהיעדר הסכם "זיכיון" מפורש ומשלא עלה בידי התובעת להוכיח טענתה לבלעדיות בהפצת מוצרי הנתבעת, אני מגיע למסקנה כי לתובעת לא קמה זכות מתוקף בלעדיות אשר הוסכם עליה בין הצדדים, בהפצת מוצרי הנתבעת.
55. להלן אפנה לברור שאלת ההפרות להן טענו הצדדים, ביטול ההתקשרות בין הצדדים והאם זכאית התובעת לפיצוי.
האם הופר הסכם ההפצה?
תנאי אשראי
56. לטענת התובעת, הנתבעת הפרה התחייבותה לכך שהעברת מערך השיווק לחברת "אוסם", לא יפגע בתנאי ההפצה ותנאי האשראי שהיו נהוגים בין הצדדים.
57. התכתבויות שצורפו כנספחים בתיק מצביעות על התנגדות התובעת לתנאי התשלום והאשראי מול חברת "אוסם". אולם, מעדויות התובעת עצמה (נספח 40 בתצהיר התובעת, ועדות חיים בדיון ע' 21 ש' 1-5), המחלוקות יושבו עת חתמה התובעת בסופו של דבר על ערבות כספית, עובר לחתימתה על הסכם ההפצה מול אוסם, ביום 22/2/2016.