16. יצוין כי לחיזוק עמדתם היפנו התובעים גם להסכם הניהול שצורף כנספח ו' להסכם המכר וכל רוכשי הזכויות בדירות הנופש חויבו לחתום עליו (להלן: "הסכם הניהול"). בסעיף 2.3 להסכם הניהול נמצאת הגדרה של "מרכיבי הפרויקט המשותפים" ולפיה אלה הם:
כל השטחים, מתקנים, מערכות וציוד המצויים ו/או אשר ימצאו בתחום הפרויקט כולו או חלקו, והמיועדים ו/או ייעודו בעתיד לשימוש משותף של מחזיקי היחידות, כולם או חלקם, ו/או מבקריהם ו/או מי מטעמם תהא צורת רישומה אשר תהא (כחלק מהרכוש המשותף, בהצמדה ליחידה כלשהי ו/או בכל דרך שהיא) ויהא מקומם אשר יהא (לרבות בתחומי היחידות עצמן או בשטחים הצמודים להן ובלבד שהינם משמשים ו/או מיועדים ו/או ייעודו לשימוש משותף (של כל מחזיקי היחידות או של חלקם) ולא ליחידות גופן.
מרכיבי הפרויקט המשותף כוללים בין היתר אך מבלי לגרוע מכלליות האמור – את הקירות החיצוניים, המסד, (המרתף), הכניסות, החזיתות, חדרי המדרגות, פירי המעליות, המעברים, מקלטים, המסדרונות, שטחי הגינות, חדרי האשפה, שטחי פריקה וטעינה, חדרי שירותים, משרדי חברת הניהול, שטחי החניות ומפלסי החניה במקומות המרתף, המעליות, הגנרטורים, מערכת מיזוג האוויר המרכזית, מערכת הביוב, מים, תיעול, אינסטלציה, צנרת מכל מין וסוג שהוא, החשמל והתאורה, אינטרקום, אנטנות מרכזיות לטלוויזיה, ציוד חשמלי למאור וכו' בחדרי המדרגות, מתקנים הקשורים לגינון ולניקיון, שלטים מתקני שירותים וכיו"ב שטחים, מיתקנים, מערכות וציוד המיועדים או מאפשרים שימוש משותף או שיש בהם כדי לשרת את מחזיקי היחידות, כולם או חלקם ו/או מי מהם מטעמם כאמור ובכלל זה בריכת שחיה, חדר כושר וכדומה.
מובהר כי אין בהוראת סעיף זה כדי להכליל ברכוש המשותף שטחים בפרויקט אשר לא הוגדרו על פי הסכם ו/או המפרט הטכני כרכוש משותף.
[ההדגשה במקור – א.ל.ע.]
התובעים טענו אפוא כי סעיף זה קובע אף הוא כי בריכת השיחה, חדר הכושר וכיו"ב נכללים ברכוש המשותף של הפרויקט.
17. הנתבעות, מצידן, טענו כי השטחים שבמחלוקת מהווים "דירות" וכלל אינם חלק מן הרכוש המשותף. כך, שכלל אין רלוונטיות לשאלה אם שטחים אלה הוצאו כדין מן הרכוש המשותף, שכן הם לא נכללו בו מלכתחילה.
בהקשר זה יצוין כי - בניגוד לטענת התובעים בסיכומיהם - טענה זו של הנתבעות הייתה טענה עקבית לכל אורך המשפט (ראו, למשל, סעיפים 216-188 לכתב-ההגנה ופרק ז' לתצהירו של מר טורג'מן). אכן, במהלך המשפט נשמעו גם אמירות הסותרות לכאורה טענה זו: ראשית, אמירת בא-כוח הנתבעות, עו"ד יונש, לפיה "הבריכה והספא מוגדרים בהסכם המכר גם במפרט וגם בהסכם הניהול. כולם מוגדרים כחלקים שמוצאים מהרכוש המשותף" (עמ' 3 לפרוטוקול מיום 31.12.2014, שורות 23-21); ושנית, אמירתו של מר טורג'מן בחקירתו הנגדית לפיה השטחים שבמחלוקת יירשמו "כהצמדה ליחידה שבבעלות המוכרת (היינו מדובר ברכוש משותף ולא ב"דירות" נפרדות הנמצאות בבעלות המוכרת כשלעצמן – א.ל.ע.)" (עמ' 3 לפרוטוקול מיום 24.12.2017, שורה 16). ברם, עובדה זו אינה מעלה ואינה מורידה בעיניי. שכן, כאמור, טענתן הבסיסית של הנתבעות הועלתה בצורה מסודרת בכתב-ההגנה ובתצהיר מטעמן ועל כל פנים הכרעתי בשאלה זו נסמכת כולה על המציאות האובייקטיבית והפרשנות המשפטית שלה, ואינה נזקקת לאמירות חיצוניות אלה או אחרות. בהקשר זה ראו גם את התנגדותו של בא-כוח הנתבעות במהלך חקירתו הנגדית של מר טורג'מן לשאלות משפטיות בנוגע לאופן בו יירשמו בסופו של יום השטחים שבמחלוקת (שאלות אלה אמנם הותרו על ידי במהלך החקירה הנגדית, אך בהתחשב בהתנגדות זו; ראו למשל את אמירת בית-המשפט שם, בעמ' 52, שורות 26-23: "צריך להיות ברור שהתשובה לדבר הזה היא לא תשובה חד משמעית, מכיוון שלא, אלף – כי זה לא עמד בחזית [המחלוקת], בית – לא הוא זה שעושה את הרישום... הוא מקבל יעוץ").